בשבילי את כל העולם ♥ -פרק 8-

-פרק 8-

-נקודת מבט עופרי-

אש.
אני מרגישה שיש אש על הגוף שלי.
כל הגוף שלי שורף!
"את בסדר?" נועם שאל אותי כשהיינו בדיוק ליד הבתים של שנינו.
"לא,תודה" עניתי
הוא גיחך מהתשובה שלי.
"תשימי אלוורה,זה יעזור" הוא אמר
"אני מקווה" אמרתי
"טוב. אז…ביי" הוא אמר והתחיל ללכת לכיוון ביתו.
"רגע!" קראתי
הוא הסתובב לעברי והביט בי במבט שואל
"רוצה לבוא אליי עוד מעט,נראה סרט,במילא אני לא אלך לעבודה" הצעתי
"אממ.."הוא עשה את עצמו חושב
"בסדר.תבחר את הסרט" הסכמתי
"או.עכשיו את מדברת.אני מתקלח ובא" הוא אמר
"טוב,ביי" אמרתי והלכתי לביתי.
נכנסתי לבית וראיתי שהטלוויזיה עוד דלוקה.

השארתי אותה דלוקה?

כיביתי את הטלוויזיה והלכתי למטבח.
פתחתי את המקרר.
או .הנה האלוורה.
לקחתי את האלוורה איתי ועליתי לחדר שלי.
התיישבתי על המיטה והוצאתי את האיפון מהתיק.
חיפשתי את יואל.הבוס שלי.
התקשרתי.

—

אני: "יואל?"
יואל: "כן,עופרי?"
אני: "אני לא מרגישה טוב,אני יכולה להישאר הערב בבית?" שאלתי
יואל: "כן,את עובדת קשה גם ככה" ענה
אני: "תודה יואל"
יואל: "אין בעד מה. תהני בערב" הוא אמר
אני: "תודה שוב. להתראות" אמרתי וניתקתי את השיחה.

—

ידעתי שיואל יסכים.
הוא חמוד ומתחשב.
אין הרבה בוסים כאלה…
לקחתי מהארון פיג'מה קצרה בצבע אפור ו- ורוד ונכנסתי להתקלח.

—

יצאתי מהמקלחת ומרחתי אלוורה.
במקלחת בכלל הרגשתי שאני מדורה.
הגוף שלי שרף ברמות!
סירקתי את שיערי ואספתי אותו לקוקו גבוה.
ככה אני אוהבת.
נשכבתי על המיטה והתכסיתי בשמיכה הדקה.
התעסקתי באיפון.
איפה נועם?
לפתע שמעתי את צלצול הפעמון של הדלת.
יש לו חיים ארוכים,לילד.
ירדתי למטה ופתחתי את הדלת.
זה כמובן היה נועם.
"יש לך חיים ארוכים,בדיוק חשבתי עלייך"אמרתי
"חשבת עליי?" הוא חייך ונכנס לבית
"תרגיע .חשבתי על זה שעוד לא באת" אמרתי
הוא הרים ידיים כאילו הוא חף מפשע.
"יאללה,אתה בא?" אמרתי ומשכתי אותו במעלה המדרגות.
פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר,הוא נכנס אחריי.
"חדר יפה" הוא אמר לאחר שסקר את החדר "בשביל בת"
"מה ציפית,שיהיה לי חדר של בן?" שאלתי
"לא" הוא חייך
התיישבתי על המיטה והוצאתי את המחשב הנייד שלי מהמגירה שבשידה.
"תבחר סרט" אמרתי לנועם שהסתכל עליי
הוא התיישב על המיטה ולקח את המחשב הנייד מידיי.
הוא התעסק עם המחשב כמה דקות.
"דיברת עם הבוס שלך?" הוא שאל
"כן"
"ו…?"
"אני נשארת פה.
למה נראה לך שאנחנו נראה סרט עכשיו בזמן שהייתי אמורה להיות בעבודה"
"בסדר .רק שאלתי"
"נו .בחרת סרט?" שאלתי
"כן .זה נטען" הוא אמר והראה לי את מסך המחשב.
"מפוצלים?" שאלתי כאשר ראיתי את שם הסרט
"אהה…" הוא אמר
"יש בזה דם או מכות?" שאלתי בחשש
אם יש בזה דם או מכות אני לא אראה את זה.
זה עושה לי סיוטים בלילה, ולא בא לי שזה יקרה.
"את לא מכירה את זה?" הוא שאל בתדהמה
"לא" הנדתי בראשי לשלילה "על מה זה?" שאלתי

"זה מספר על נערה בשם 'ביאטריס' שהיא גרה בשיקגו.
עכשיו יש חמישה פלגים:
יש כנות, הקרבה עצמית, אומץ לב, אוריינות וידידות.
ואז היא עושה מבחן שיגיד לה לאיזה פלג היא שייכת ויוצא בסוף שהיא מפוצלת,זה אומר שהיא שייכת לכמה פלגים,והאנשים לא אוהבים מפוצלים,הם רוצים להרוג אותם,אז הבוחנת הצילה אותה ואמרה לה לא לגלות שהיא מפוצלת ולבחור בפלג אחד, ובסוף היא בוחרת באומץ לב וזה ממשיך,אין לי כוח לספר עוד,את תראי כבר" הוא אמר

התיאור שלו נשמע לי יפה אבל עדיין הייתי חייבת לשאול.
"ויש בזה דם או מכות?" שאלתי שוב
הוא חשב לרגע.
"כשהיא עושה את המבחן היא בערך נועצת מזלג ביד שלה עד שיוצאת טיפת דם אבל…-"הוא ענה ומיד קטעתי אותו
" Extra Information , לא רוצה לראות את זה" אמרתי ועצמתי עיניים.
"מה את מפחדת? חוץ מזה ועוד כמה מכות אין בזה כלום" הוא ניסה לשכנע אותי
"זה בדיוק מה שצריך כדי שיהיו לי סיוטים בלילה" אמרתי
"את יודעת מה? אם יש לך סיוטים הלילה,אני עבד שלך לשבוע" הוא אמר
"אממ…טוב" השתכנעתי
"יופי" הוא נשכב במיטה כשאני לידו והמחשב הנייד בנינו.
הוא הפעיל את הסרט.