בשבילי את כל העולם ♥ -פרק 13-

-פרק 13-

-נקודת מבט עופרי-

לאחר שסיימנו לאכול אני ושיר הלכנו לכיתה שלנו ונועם הלך לכיתה שלו.
אני ושיר התיישבנו במקום הקבוע שלנו,שנה שלמה שאנחנו יושבות ביחד.
—
השעה 16:00.
אנחנו סיימנו את הלימודים להיום.
ישר כשנשמע הצלצול אני ושיר קפצנו מהמקום שלנו וישר ברחנו לחדר.
"אני שונאת את המורה הזאת!" קראה שיר ונפלה על מיטתה בזמן שסגרתי את הדלת.
"גם אני!" אמרתי ונפלתי גם על המיטה
"מתי נועם מסיים ללמוד?" שאלה שיר
"אין לי מושג" עניתי
שיר שתקה.
"בואי נלך לחדר אוכל" הצעתי לאחר כמה דקות של שתיקה.
היא לא ענתה.
"שיר?" שאלתי והסתכלתי עליה
היא נרדמה.
יצאתי בשקט מהחדר והלכתי לכיתה של נועם.
כשהתקרבתי יותר לכיתה של נועם שמתי לב שהיה שקט.
מוזר…
דפקתי על הדלת.
שקט.
פתחתי בעדינות את הדלת ונכנסתי לכיתה.
היא הייתה ריקה.
כנראה שהם גם סיימו ללמוד…
הוצאתי את האיפון מהכיס והתקשרתי לנועם.
—
אני: "נועם,איפה אתה?" שאלתי
נועם: "בחדר שלי,איפה את?" שאל
אני: "ליד הכיתה שלך" עניתי והתחלתי ללכת בחזרה לחדר.
נועם: "מה את עושה שם?" שאל
אני: "חשבתי שעוד לא סיימת ללמוד" עניתי
נועם: "אה…והיה משעמם לך שבאת לכיתה שלי?" הוא שאל
אני: "כן,שיר נרדמה אחרי כמה דקות ומשעמם לי" עניתי
נועם: "רוצה לבוא אליי?" שאל
אני: "כן,אני באה" עניתי וניתקתי את השיחה.
—
הלכתי לחדר של נועם ודפקתי בדלת.
נועם פתח לי את הדלת לאחר כמה שניות.
נכנסתי לחדר,הוא היה ריק.
"אין לך עוד מישהו בחדר?" שאלתי בהפתעה והתיישבתי על המיטה השנייה מול נועם.
"בינתיים לא" הוא ענה
"כיף לך…" מלמלתי
"למה לא טוב לך עם שיר?" שאל נועם בהפתעה
"לא אמרתי את זה" עניתי "אמרתי שזה כיף להיות לבד"
הוא הנהן בראשו בהבנה.
"בא לך לבוא לחדר אוכל?" שאלתי את נועם לאחר כמה דקות שבהן אני והוא שתקנו.
"בואי" אמר נועם ויצא מהחדר.
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר אחרי נועם.
הגענו לחדר אוכל וראינו שיש פיצות.
כנראה בגלל היום הראשון של הלימודים…
אני ונועם לקחנו שני משולשים והתיישבנו בשולחן ריק והתחלנו לאכול.
לאחר כמה דקות שמענו את קולה של שיר
"אתם אוכלים פיצה ולא קוראים לי?!" היא קראה "עופרי,איזו חברה את?!" שאלה
"אחת שלא נרדמת ומשאירה את החברה שלה למות משעמום" עניתי וצחקתי
"מה אני אעשה,הייתי עייפה" התגוננה שיר.
היא התיישבה לידי והתחילה לאכול.
אני ונועם גם המשכנו לאכול עד שהרגשתי משהו בריח של פיצה פוגע בי.
"מי זה היה?!" הסתובבתי בכעס ושמעתי את שיר ונועם מגחכים.
ראיתי את שירה,הילדה המעצבנת,מחייכת חיוך מעצבן ובידה משולש פיצה.
"מתאים לך פיצה" היא צחקה צחוק מרושע,הסתובבה, ויצאה מחדר האוכל.
"איזו חוצפנית,מה נראה לה?!" התעצבן נועם
אני רק התרוממתי ממקומי ויצאתי מחדר האוכל,שומעת את רעש הצחוק של כל התלמידים שהיו בחדר האוכל.
נכנסתי לחדר,לקחתי מהארון טייץ' בצבע כול חזק וחולצה קצרה אדומה ונכנסתי להתקלח.
—
סיימתי להתקלח והתלבשתי.
לאחר מכן פתחתי את הדלת,נועם היה בחדר וישב על המיטה שלי,שיר לא הייתה כאן.
"מה עוד היא עשתה לך?" שאל נועם
סרקתי את שיערי והתיישבתי לידו.