בשבילי את כל העולם ♥ -פרק 12-

-פרק 12-

-נקודת מבט עופרי-

"אז מה קורה?" נועם שאל והתיישב לידי.
"הכל בסדר" עניתי
"גם אצלי" אמרה שיר
"יופי" אמר נועם, ש-גם הוא ניסה להתגבר על הרעש.
"יש לכן אחלה בית ספר" הוא הוסיף
"כן,הוא גם שלך" 'הזכרתי' לו
"לא,באמת?" הוא אמר בציניות
"כן,באמת" החזרתי לו באותו טון.
"אוף! אני מתה משעמום" אמרתי לאחר כמה דקות שישבנו בשקט
"בואו לבריכה" הציע נועם
"יאללה" שיר קמה "את באה?" היא שאלה אותי וסימנה לי לקום.
קמתי.
"בואו" אמרתי ושלושתינו הלכנו לכיוון הבריכה.
"אני ונועם נכנסנו לבריכה ושיר רק ישבה על שפת הבריכה וטבלה את רגליה במים.
לפתע נועם ניסה לנשק את צווארי ואני בדיוק הזזתי את הראש ויצא שנועם נישק אותי כמעט בשפתיים.
הסמקתי ושחיתי קצת לצד.
"מתאים לכם להיות ביחד" חייכה שיר.
"שיר!" גערתי בה ונועם רק צחק.
'חכי חכי' סימנתי לה עם היד.
התיישבתי על שפת הבריכה ליד שיר ,ונועם נשאר בבריכה.
ישבנו שם כמה דקות עד שנועם השפריץ עלינו.
מחפש צרות הילד!
"מה נראה לך?!" קראתי
"בואו תיכנסו לבריכה" הוא מאר ומשך את רגלינו.
נפלנו לבריכה.
"נועם אני אהרוג אותך!" קראתי ורדפתי אחריו בשחייה מהירה,
שיר ונועם רק צחקו.

—

השעה אחד בלילה.
אנחנו יושבים על הספסל שפוכים מעיפות ועוד שנייה נרדמים אחד על השני.
"בואו נחזור לחדרים" אמרתי בעייפות
"מה לחזור? רק באנו" אמר נועם גם כן בעייפות
"שתית משהו? השעה אחד בלילה" אמרתי
"לא.זה היה בציניות" הוא ענה
"יאללה,שיר,יש מחר לימודים" אמרתי לשיר
היא לא ענתה.
"שיר?" שאלתי,
שוב היא לא ענתה.
הסתכלתי על שיר וראיתי שעיניה עצומות,היא ישנה.
"שיר,קומי" הערתי את שיר בעדינות.
"מה קרה?" היא פקחה את עיניה ושאלה בקול עייף
"בואי נלך לחדר" אמרתי לה
"טוב" היא אמרה וחיבקה את כתפי
אני,שיר ונועם הלכנו לכיוון החדרים.
הכנסתי את שיר ישר למקלחת.
"לילה טוב!" אמר לי נועם ונתן לי נשיקה בלחי.
"לילה טוב…" גמגמתי
הוא חייך ויצא מהחדר.

—

יצאתי מהמקלחת ונכנסתי ישר למיטה.
"לילה טוב" לחשתי לשיר ,למרות שהיא ישנה והלכתי גם אני לישון.

-בוקר-

השעון המעורר צלצל.
אני מתה מעייפות!
"בוקר טוב!" פיהקה שיר וקמה,היא נכנסה למקלחת
"בוקר טוב" עניתי והתחלתי להתארגן
אין לי כוח להתקלח…
שמתי טייץ' שחור וחולצת בית ספר לבנה.
סרקתי את שיערי ועשיתי קוקו גבוה ומתוח .
התאפרתי ולאחר מכן התיישבתי על המיטה.
שיר יצאה מהמקלחת לבושה ומסודרת.
"יאללה,את באה לחדר אוכל?" היא שאלה
"כן" עניתי ושתינו הלכנו לחדר האוכל.
לקחנו קצת ירקות במגשים והתיישבנו בשולחן ריק.
מעניין איפה נועם..
"אין לי כוח לאכול אפילו…" אמרתי ושמתי את חתיכת המלפפון בצלחת.
"תאכלי,תאכלי, זה חשוב" נועם הופיע פתאום לידי והכניס לי את חתיכת המלפפון לתוך הפה שלי.
הוא התיישב לידי.
לעסתי את המלפפון באי חשק.
"עוד אחד" אמר נועם ומיד הרגשתי חתיכת מלפפון נוספת בתוך הפה שלי.
"טוב,מה נראה לך?!" התעצבנתי
הוא צחק
"אחרי זה תגידי שאת רעבה"
"טוב,בסדר" אמרתי והתחלתי לאכול.