בריחה ניצחית – פרק שני חלק שני

~נקודת מבט של מייבל~
מייבל כבר ידעה המון דברים על החיים אך על הרגש הזה רק קראה.
היא תמיד היתה נוקשה אך זאת היתה עטיפה מאוד חזקה כדי שלא תשבר
ובגלל סיבה זאת אך אחד לא חשב שתקרא ספרים ועוד של רומנטיקה…
ובגלל שבכל זאת קראה אותם היא ידעה! היא פשוט ידעה שהיא מאוהבת היא מאוהבת!
"אבל-" חשבה לעצמה " -הוא גדול ממני בכמה שנים הוא חכם יותר ויכל לנצח אותי עם היה יודע את היכולות שלי ואם הייתי רגועה." מייבל ישבה על מיטתה באמצע הלילה מוטשת אך ממשיכה לחשוב " אני יודעת! זאת אהבה… אבל למה? למה? אין סיכוי שיואהב אותי! הוא יותר בסוג של דניילה." שוב מחשבותיה השתנו הפעם אל אחותה דניילה " לא ציפיתי שהיא תיהיה לוחמת פחות מיומנת ממני… אבל למען האמת למה לא? היא יצור שיעדיף להתחבא ולא להרוג וגם היא אחות גדולה ויש לה אחריות-" פנייה השקיפו פתאום כעס פתאומי"אך את האחריות הזאת היא זנחה היא זנחה אותי!" היא התחילה לבכות וענייה הכחולות הוצפו דמעות.
~ נקודת מבטה של דניילה~
דניילה התעוררה מוקדם מאוד אך זה לא הפריע לה, להפך עכשיו היא יכולה לחשוב.
" מסכנונת אחותי! למה עזבתי אותה?" אך היא ידעה היטב " טוב אני יודעת. מעניין מה עושה מקסיו?" היא נסתה לשנות את הנושא שבמוחה " הוא נער נחמד ו… ו… ואני אוהבת אותו אז כדי לגלות לו?" קול בראש שלה אמר "כן כן! "כל הזמן אך קול שני דיבר בהגיון…" למה שתעשי את זה? ראית את מבטו של מקסיו ואת יודעת למי הוא כיוון אותו…" דניילה חשבה קצת וענתה לאותו קול " אני יודעת…"