בעקבות הזאב פרק 4

"אורית" אמרה דבורה שהיא מחפשת אותה הבית הספר היא הלכה למורה ושאלה אותה:
"ראית את אורית?"
"לא,גם אני מחפשת אותה " אמרה רוחה והמשיכה:
"בואי נלך לשאול את מירק"
"אוקי"
שהגיעו למנהל הם ראו אותו מדבר עם אימה של אורית,שהם גמרו את השיחה המורה נגשה לאימה של אורית ואמרה:
"ראית את בתך?"
"לא" אמרה אימה….
"איפה אני?" אמרה אורית שהיא מתעוררת ורואה אותה בכלא סגור ששעונה מראה על 20:00 בערב,היא קפצה מהמיטה במהירות.אבל היא ראתה שהיא במקום בגור כלוב ענק,אין כסא רק מיטה,מלא גדרות.
"שלום לך אורית"נפתחה הדלת ונכנס המפקד הפלוגה דיביסון,הוא לחץ על כפתור בשלט והכלוב נפתח עד לגדר האחרונה כדי שיכול להגיש לה אוכל.
"איפה אני?" אמרה אורית.
"בבסיס 51 " אמר דיביסון.
"אבל למה?" אמרה אורית שהיא ניגשת לגדר ולוקחת את האוכל והולכת למיטה ויושבת,ואוכלת לה כמו ילדה שלא אכלה אף פעם.
"את רעבה" אמרה דיביסון.
"מאד" אמרה אורית והיא אוכלת לה.
"אבל יש לי אפשרות לראות את משפחתי" אמרה אורית לפתע הייתה דממה דיביסון לא אמר מילה הוא שתק לרגע ואמר:"אני יחשוב" והלך משם.
"אורית התיישבה על המיטה ושהיא מוציאה מתיקה עפרון ודף וכתבה:
"להורי היקרים:
ברצוני אני לא הספקתי לספר לכם שאני הוא הזאב לא יודעת למה אבל זאת אני.אם תוכלו לעשות לי טובה תאמרו לדבורה את המילים שכתובות פה:דבורה מצטערת לבשר לך את זה כך אבל אני הזאב,ואני חוששת שלא נתראה עוד.
לכו גם לטליה ותאמרו לה שאפילו שהיא עשתה לי כל כך הרבה צרות אני סולחת לה,ואני מאד חברה שלה,כל הזמן הזה לא הספקתי להגיד לך שאני רוצה לברך אותך שאת בת אדם נורמאלי ובריאה בכל הגוף,אני מאד מעריכה אותך.
וגם לכו למורה רוחה ותאמרו לה שאני הערכתי את זה שהיא לא גילתה לאף אחד"
"אורית!" אמרה דיביסון שהוא נכנס לחדר הענק והמשיך:
"יש לך מבקר"
אורית קפצה מיד ורצה לסוף הגדר לפני שדיביסון סגר את הראשונה,אימה נכנסה לאולם(זה היה ענק כמו אולם אירועים) והסתכלה אליה כאילו אחת מסכנה היא הביאה לה את הפתק ואמרה:
"תעשי את כל מה שכתוב פה בשבילי,נכון" אמרה אורית.
"כן ביתי" אמרה אימה שהיא מקרבת את אצבעותיה לאורית ושהיא מדגדגת את ידיה של אורית.
"ייאלה הגיע הזמן" אמרה דיביסון שהוא מרחיק את אימה,הוא לחץ על השלט ואורית שמעה רעשים ברקע כי היא זאב,היא הלכה לכיוון המיטה וכך דיביסון סגר 5 גדרות,השעה הראתה 21:00 גופה של אורית השתנה הוא הפך לזאב.
הזאב רץ לגדר השקופה אך נתקע הוא חזר אחורה וניסה שוב ועוד פעם….
אחרי שלזאב התייאש הוא הגיע למרכז הכלוב הוא עמד על שתיים.
"אוי לנו " אמרה אימה של אורית במבטים מובהלים.
"אני רוצה להשתחרר!" אמר הזאב.
"הוא גם מדבר" אמרה האימה שהיא כבר נלחצה לגמרי.
"כן אהה" אמר דיביסון.
"נשחרר אותך אבל שחרר את גופה של אורית" אמר דיביסון.
"לא בא בחשבון,היא הלוטה כלפי אני לא ישחרר אותה בכלל!!!!" הזאב אמר.
"אז נביא לך גוף חדש" אמר דיביסון.
"לא!!!" אמר הזאב והמשיך:
"היא צריכה לקבל את העונש,היא הרגה אותי וכך תשלם" אמר הזאב.
"לא!!!" אמרה אימה בצעקה והמשיכה:
"שחרר אותה,למה היא מקבלת את העונש לא מגיעה לה בכלל?"
"לא אחזור על זה שוב,וגם כך היא תדע שהיא לא צריכה לפחד ממנו אלא לשלוט בנו!!!"
דיביסון ואימה שתקו לא היה להם מה להגיב…