בעקבות הזאב פרק 3

פרק 3: לשקר לאימא:
"שאלתי אותך שאלה אורית!" אמרה אימה.
"הייתי עם חברות שלי" אמרה אורית.
"לא את לא" אמרה אימה והמשיכה:
"אז מה זה?" ומצביעה על הכיור המלא דם.
"מהיד של אתמול נחתכתי" אמרה אורית.
"לא בואי אלי וספרי לי את האמת" אמרה אימה.
אורית לא התייחסה היא הלכה לכיוון הדלת אבל אימה עצרה אותה ואמרה:"את לא זזה מפה עד שלא תאמרי לי את האמת!"
"מה אני אמא עזבי זה מסובך" אמרה אורית שהיא מפנה את ראשה אחורנית וליבה מצטער על שהוא לא מגלה את האמת.
"מה יש?" אמרה האימה.
אורית קמה ויצאה מהבית בטיסה מהירה,היא כבר אחרה לבית הספר,אימה לא הספיקה להגיד חכי ואורית כבר ברחה,שהיא הגיעה לכיתה היא ראתה את האיש של ה-אפ-בי-אי היא ידעה שתכנס הוא יכלא אותה לכן היא התחבאה וחיכתה שהם יצאו,אחרי שיצאו היא חיכתה רבע שעה ונכנסה לכיתה כולם הסתכלו עליה במבוכה ואז לחששו אחד עם השנייה.
"למה אחרת" שאלה המורה רוחה.
"כי אני התוכחתי עם אימי" אמרה אורית כולם נדהמו לא נשמעה ציוץ אורית הלכה למושב ומולה היא רואה פתק שכתוב:"לא גמרנו איתך" אורית כבר נלחצה לגמרי היא הבינה שזה קורה באמת היא ידעה שכדי לה לספר לאמה על שהיא זאב אבל היא ידעה שאימה לא תהיה זורמת היא תיקח אותה לבדיקות,אשפוזים וכ"ו… אבל היא הייתה בדיכאון מי כל הסיפור הזה,היא ישבה והקשיבה.
"אורית?" אמרה המורה.
"כן" אמרה אורית
"תיגשי אלי אחרי השיעור!"
"טוב" אמרה אורית,ומאחוריה טליה מצחקקת לה.
אחרי השיעור אורית ניגשה למורה ובדרך לחדר מורים הם עשו דו-שיח וכך זה התחיל:
"ה-אפ-בי-אי הגיעו וביקשו אותך" אמרה המורה
"מה?למה?" אמרה אורית שהיא מכחישה את האמת.
"לא יודעת,אבל הם אמרו שניקח אותם אליהם" אמרה רוחה.
"לא בבקשה לא!" אמרה אורית שהיא מתחננת לפני המורה.
"למה?" אמרה רוחה.
"אז בואי למקום שאני ידבר איתך לבד!!!" אמרה אורית.
שהגיעו לסוג של מקלט אורית אמרה:
"תקשיבי אני הזאב"
המורה חשבה שהיא חולת נפש ואז קלטה למה ה-אפ-בי-אי הגיעו בכלל היא נרגעה למשך דקה ואמרה:
"אז לכן את לא רוצה ללכת איתם,את פוחדת ממקומות סגורים" אמרה המורה.
"בדיוק,אמרה אורית והמשיכה:
"ואפילו אימי לא יודעת על כך"
"מה? את חייבת להגיד לה" היא צעקה על אורית.
"אני לא יודעת,אוקי אני בכל זאת בשוק,ואפילו לדבורה לא סיפרתי" אמרה אורית שהיא מסתובבת בפנטומימה.
"אוקי תירגעי" אמרה רוחה.
"אבל תבטיחי לי שלא תגלי" אמרה אורית.
"אין בעיה,סודך שמור איתי" אמרה המורה והמשיכה:
"אולי תגלי בכל אופן"
אורית יצאה מהחדר הקטן ומולה היא רואה את דבורה,דבורה נגשה אליה ואמרה:
"על מה דיברתן את והמורה"
"על שאני איחרתי היום" אמרה אורית.
"למה אחרת" אמרה דבורה
"כי אני אני…" אמרה אורית ושתקה.
ודבורה הבינה שהיא מסתירה ממנה משהו לכן אמרה:
"נו ספרי לי בבקשה!"
"אני ואימי רבנו על…" אמרה אורית ושתקה.
המורה יצאה מהחדר אחרי שסיימה לדבר בטלפון שהיא שמעה שאורית באה לספר היא נדחפה לשיחתן ואמרה:
"דבורה בואי איתי"
"למה?" אמרה דבורה.
"ששש.. אל תגלי לה" אמרה אורית בלחש שדבורה לא תשמע.
שאורית באה לכיתה ה-אפ-בי-אי תפסו אותה וכלאו אותה…