בני כוהן, הסיפור בו הגיבור מת בדף הראשון

זהו סיפור על בני כוהן, הגיבור שלנו בסיפור.
בני כוהן הוא בחור צעיר. הישר מן האוניברסיטה בני מחפש כעת את יעודו בחיים. בין אם הוא יבחר במשק בית או בעבודה בכולבו, דבר אחד ברור לו. הפרישה מהאוניברסטיה הייתה החלטה רעה. הבוקר יהיה עליו להתכונן לראיון עבודה לאחר שלוש חודשים של חוסר מעש. בוקר הגיע, שמש הפציעה והשעון צלצל. לאחר כמה דקות ובהן בני קילל את השעון וכול יוצריו, במיוחד אימו, בני קם מהמזרון שלו ודידה לעבר חדר השירותים. מסגרת מיטתו נאלצה להיפרד מהבית שלאחר שקשיי תשלום שכר הדירה של בני החלו להציק לו, אבל היא לא נשארה בודדה. אחריה באו גם הטלויזיה של בני, רוב כלי המטבח והמקרר שלו. כול הרהיטים שלו בחדרו נעלמו באורח פלא, אבל לפחות לבני יש קורת גג מעל ראשו, בינתיים.
בני עמד מול המראה שבחדר האמבטיה והביט בפרצופו העלוב. ניתן היה לזהות שמץ של אנושיות בפניו, אבל זה מספיק כדי להרשים את מראיינו. לאחר שגילח את פניו בפעם הראשונה מזה חודשיים, התאריך בו בני החל להסתגר בביתו ולהימנע מקשר אנושי, הוא בקושי צחצח את שיניו עם המשחה שנשארה לו והלך אל חדרו.
בגדיו נערמו בערימה בפינת החדר. חלקם, לפחות, לאחר שרובם נתרמו בתשלום לאדם מפוקפק בפינת הרחוב. בני לבש את צמד הבגדים ההוגנים היחידים שנשארו לו, שתה את שארית שקית החלב שלא שם לב כי פג תוקפה ויצא מן דירתו. בדרכו פגש אישה קשישה וחביבה בחדר המדרגות, בני בירך אותה בבוקר טוב, והיא קיללה את אימו. אם סקרנים אתם לשם תגובה זו, ביכולתיכם לצפות בבית הקברות החתולי שנמצא צמוד לבנין. לאחר שבני נתקף התקף זעם הנגרם מחוסר שינה כרוני, החליט כי יפתר מן חתולי השכונה ששכנתו כה העריצה. ללא ידיעתה, או גרוע מכך, כן בידיעתה, אהבתה משכה לבנין עשרות חתולים וגרמו סבל לשארית הבנין. בני החליט להוסף טיבול פיקנטי לקערת החלב הבאה שהגברת החביבה תיתן לחתוליה, טיבול הגרם למותם המצער בטרם עת. ניתן לקרוא לכך אירוניה שרעל עכברים פועל גם על חתולים, אבל למרות שבני טוען ככה, זהו כלל לא המקרה.
היה זה בוקר נהדר לבני, במיוחד כאשר החל לאכול מאפה מתוק מן המעדניה ששכנה ברחוב הצמוד לביתו. לאחר שהעובד במקום הבחין בבני, החל לרוץ אחריו. בני שם לב לכך שנתפס בעת ביצוע הפשע ושעליו לרוץ עכשיו. אגב, שכחתי להזכיר את העובדה שבני גנב את המאפה. כעת הוא נוטה לעשות זאת, לא מאופיו אלא בעקבות המצב הקשה שנקלע עליו, חוסר רצונו לעבוד.
לאחר מספר רחובות וסמטאות חשוכות החליט העובד כי ניתן לוותר על מאפה אחד שככול הנראה כבר נאכל ולחזור לשמור על השאר, ולמנוע מנבלים לחוג מסביב לסחורה בחנות. בני החל ללכת בכיוון מקום עבודתו בעתידי, כך קיווה. בני עבר כביש שלא במעבר חציה ומכונית החליטה לפגוע בה, לפי דעתי היה לה משהו כנגד יהודים אשכנזים אבל נשאיר דיבורי גזענות מחוץ לספר.
בני מצא עצמו לאחר דקות ספורות מתבוסס בדמו, רגליו מרוסקות לחלוטין. כמובן שעוברי אורח עברו ובהו במתרחש, אבל אין להם צורך להתקשר לעזרה מכיוון שהם ממהרים. בני יכול לעשות זאת בטלפון הניד שלו, אבל לצערו דבר זה היה הראשון להיעלם לאחר שנאלץ לשלם שכר דירה. נהג המכוניתת אדם ללא נטיות גזעניות החליט שלא לעצור לעזור לבני. עליכם להבין שעל מר חמרא נופלת האחריות לטיפול במשפחתו, וכי נהיגה בגילופין ללא רשיון בזמן שאתה קטין תמנע ממנו מלתרום למשק הבית שלו.
שכחתי לציין שעכשיו הגיבור מת. כן, הוא מת. כמובן שמותו יקבע בשטח, אבל ברגע זה בני כוהן עזב את עולמו, עולם שאיתת לו כי עליו לשלם את שכר הדירה על מקומו בחיים הללו,אבל לאחר מספר דחיות בני פונה ממקומו בגופו. אולי הינכם שואלים מדוע גיבורינו לכאורה מת ברגע זה, אבל אל תדאגו, הסיפור עוד נמשך. ברגע זה ממש גופתו של בני נלקחת לבית החולים ומקוטלגת.