במסתור פרק4

"השתגעת?!?!?!?" קפצנו אני ואלמוג "אם אני לא יקום ויעשה מעשה אף אחד לא יעשה וזה נמאס עליי שכולם פה מתים!" אמרה אלינור, "את יודעת שאת מתעבדת נכון??, וחוץ מזה אם נמאס לך שכולם מתים למה את הולכת לשם את פשוט הורגת את עצמך!!!" אמרה לה אלמוג "סתמו שתיכן, בואו ניכח סכין ונעלה כולנו עדיף שלא תישאר אף אחת מאשר שאחת תישאר לבד נכון?" אמרתי, אלינור ואלמוג הנהנו להסכמה. לקחנו סכין והתחלנו לעלות במדרגות ושוב הרגשתי שאני צועדת לעבדון, ואז נכנסנו לחדר של ההורים שלנו, אמא שלנו שכבה על המיטה חסרת חיים ועם שלולית דם באמצע הבטן, כמה שוטרים שכבו חסריי חיים על הרצפה שרוטים ומלאים בדם, אלמוג התחילה לבכות ולהתקרב לאמא שלנו(אלמוג היא הייתה הכי מחוברת לאמא שלנו) ואז פתאום היא אמרה " בנות!! זו לא אמא!!!" "מה?!?!" צעקנו אני ואלינור תסתכלו אלמוג התחילה לקלף לה את הפנים זה הייתה מסכה, זה היה שוטר, "אז איפה אמא?" אמרה אלינור בפחד,ואז נזכרתי בטל(הבעל של אלינור) שאמר שאני לא יודעת הכל "טל" צעקתי בלי לחשוב יותר מידי, "מה הוא קשור עכשיו?" אמרה אלינור "חכו רגע" רצתי לחדר הארונות ופתחתי אותו, אלינור ואלמוג נעצו בטל עיניים שהסתכל עליהם "למה השארת אותו כאן?" אמרה אלינור בלי להתקרב אליו "כשראיתי אותו הוא אמר לי לא לספר לאף אחד וללכת כי אני לא יודעת הכל" עניתי לה בשקט. "טוב אז מה עושים עכשיו?" אמרה אלמוג, אלינור התקרבה לטל ופתחה לו את הפה בפחד והתרחקה "תדבר!" אמרתי "עכשיו!" צעקה אלמוג שהשלימה אותי "אני לא יכול להגיד לכם כלום כרגע" אמר בחשש "טוב" אמרה אלינור חצי בוכה והחזירה את הכיסוי לפה שלו וסגרה את הדלת של חדר הארונות "אני מצטארת "אמרה בלחש והתישבה בוכה על הקיר "דיי הכל בסדר" אמרה אלמוג, התישבנו לידה וחיבקנו אותה.
"או איזה יופי ממש גורם לי להקיא, מצטארת להרוס את המסיבה" אמר קול מאחורינו
כולנו הסתובבנו בפחד.
ואז ראינו שמי שעומד שם זה מישהו אם מעיל שחור בדיוק כמו שראיתי רץ.