במה מאולתרת – אפילוג
אפילוג
"נועה? נועה. נועה!"
"הא?"
"אל תעשי לי 'הא?' נו באמת."
"מה אתה רוצה, גיא?"
"זה מיכאל."
"מה איתו?"
"הוא עזב."
"עזב?"
"כן. עזב. הלך. גון. דירה ריקה. משאית הובלות. מיליון ארגזים. אין לי מושג לאן. לא נראה לי שהוא ידע לאן."
"על מה אתה מדבר?"
"אני אומר לך שמיכאל לא יגיע מחר לבית ספר או מחרתיים או עוד שלושה ימים לבגרות או לפסטיבל בסוף החודש או שנה הבאה או בכלל. עכשיו את מוכנה להסביר לי מה הולך כאן?"
"עשר דקות חוזרת אליך."
***
לכבוד: מיכאל בלנדין
הינך מוזמן ליום התרשמות ב "אריק", המוסד על שם אריק איינשטיין לאמנויות הבמה ומקצועות נלווים.
נשלח אלינו מכתב המלצה מקונסרבטוריון מודיעין מכבים-רעות והיינו שמחים לקבל אותך אל שורותינו, אך כיוון שההרשמה לסמסטר הקרוב שנת הלימודים הקרובה הסתיימה, נאלץ לדחות זאת לאחד הבא. אם תהיה מעוניין, כמובן.
בברכה: ניקה וילצ'סקי, מנהלת בית הספר
תגובות (2)
אפשר לציין שנדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני מגלה שיש למיכאל שם משפחה? כאילו, לפעמים אני שוכחת שיש לאנשים גם שם משפחה, ואז כשאני שומעת אותו זה מרגיש מוזר כזה (לא יודעת למה).
בכל מקרה, האפילוג באמת לא מסכם שום דבר, זה יותר פורולוג, אבל נסלח לך.
אני לא רוצה לפתח יותר מידי מחשבות על מה זה המקום החדש הזה שמיכאל הולך אליו ומה נועה תגיד (ויש לי, המון). את כל אלה אשאיר ל'עונה' הבאה, בתקווה שאראה את הפרסום שלך (ואם חלילה לא את תמיד מוזמנת לשלוח לי הודעה שפירסמת😉)
הוו אבל אני מקווה שנועה וגיא ישארו חברים! אני אוהבת את העוקצנות שלהם ביחד.
אכן פרולוג יותר מאפילוג. אפשר לומר שבכלל עשיתי מעין 'טיזר' להמשך בלי להבין את העניין :/
בכל מקרה, כן. לא יודעת כמה מהשאלות שלך יענו, מתי ואיך או אם המחשבות שלך יתבררו כנכונות, אבל אשתדל :)
אפשר לציין שעד שהחלטתי לכתוב את החלק הזה לא עצרתי לחשוב על מה שם המשפחה של מיכאל? (של גיא זה אדמוני. של נועה זה צור, מתברר, ושל מיכאל זה בלנדין~)