בלתי נשכחים – פרק 6

זה היה יום שישי חופשי של שניהם , הם החליטו לצאת לאכול בעיר הגדולה ולקנות בגדים , בפנימיה תמיד צריך להראות טוב.
ליה שיחקה באצבעותיה מעט בעצבנות , זה כבר שבוע שלם שהיא ועוז מתקרבים אחד לשני , הבחור הישראלי טיפוסי גרם לה לרצות עוד , עוד ממנו.
הם צעדו יחד בשדרת החנויות ,
״איך הנעל הזו?״ שאלה ליה כשהיא מרימה סניקר שחורות.
עוז בלע מעט רוק ״סבבה״ , הוא לא היה בראש של זה , רוני שלחה לו הודעה שהיא צריכה לדבר איתו , היום זה התאריך שבו אביה נכנס לכלא.
״הכל בסדר?״ליאה שאלה מניחה את הסניקרס על הרצפה .
״כן״ עוז אמר מביט לצדדים ,
״אוי סליחה״ הוא חש בגוף מתנגש בו , הוא חשב שדמיין את הקול המוכר לו .
״עוזי?״
היא הייתה כל כך יפהפיה , שיערה היה ארוך ובלונדיני , לבושה בג׳ינס קצר שמכסה בקושי את ישבנה , מסוג הג׳ינסים ששנא שיצאה איתם , וחולצת בטן צמודה לגופה .
״מאי״ הוא פלט בעיני עגל לאחר שבחן את גופה שהתחטב.
היא התקרבה אליו מחבקת אותו חיבוק צמוד , שציפורניה עוברות על שיערו הקצוץ.
היא שוב עושה לו את זה , את הצורך להשכיב אותה על רצפת החנות ,לשכוח מכולם, לראות רק אותה.להצטמרר.
״אני כבר חודשיים מחפשת אותך,אמא שלך לא סיפרה לך?״ שאלה במבט שחוקר את עיניו.
״כן,סיפרה,אני עסוק כל כולי בעבודה״ ענה בטון קר עד כמה שיכל.
״טוב,מתי אתה לא עסוק ? אני רוצה שנדבר״ היא אמרה מעבירה יד על חזהו , גורמת לליה להביט בה במבט המום .
״לא יודע , אני אעדכן את אמא שלי״ עוז אמר מסובב את גבו ומסמן במבטו לליה לצאת איתו מהחנות.
״מי זו?״ שאלה ליה בחיוך סמוק , מנסה להסתיר את הרגשות המעורבים שליוו אותה.
״אף אחת״ הוא אמר בבת אחת , אף אחת אלו צמד מילים שקרניות במיוחד למישהי שהיתה בשבילו האחת.
״היא לא נראתה כמו אף אחת״ ליה לא הרפתה.
״אבל היא כן״ עוז אמר מעביר מבט רוטן בליה.
״מה המסתוריות עוז,מי זו?״היא לא הבינה מה קורה איתה , היא לא חטטנית בדרך כלל , אבל הבחורה הזו גרמה לה לחוש מאוימת.
״ליה , אל תתערבי בעניינים שלא שלך״הוא ירה בבת אחת,מותיר אותה מאחור כשהוא צועד במהירות לתחנת האוטובוס.
רוני הביטה בעוז שנכנס בשער בית הספר בפנים רציניות , היא קססה את ציפורניה מחכה למגע גופו , היא רצתה את התמיכה שלו.
״רוני״ הוא קרא בשמה באנחה שמביעה צער.
רוני התקרבה אליו אוחזת בחולצתו בחוזקה ואז נצמדת לחיבוק על חזהו הקשה.
״היום בדיוק לפני שנה , ראיתי את הפרצוף המגעיל שלו מחייך שניה לפני שנכנס לכלא , הוא חרוט לי בזיכרון , זה הפרצוף שהיה לו בכל פעם שהוא עלה מעליי״ היא פלטה והחלה לבכות על חולצתו .
״אני יודע… יש למזדיין הזה עוד הרבה שנים להרקב בכלא״ הוא לא רצה לקלל ליד חניכים ,אבל רוני תמיד היתה יותר מחניכה.
״תחבק אותי״ היא קראה בקול ילדותי גורמת לעוז להתרכך ממצב הרוח הקשוח שהיה לו בעקבות האקסית שלו .
עוז עטף אותה בזרעותיו השריריות , הוא נשק על ראשה , ומרחוק הבחין בדמותה של ליה מתקרבת.
ליה התקרבה אל שערי בית הספר,היא הרגישה כל כך נבוכה מכך שעוז פשוט הותיר אותה לבדה בעיר הגדולה כשהוא עולה לאוטובוס שתכננו בכלל לאכול ולקנות בגדים.
היא העבירה מבט אחד על עוז שחיבק את רוני חיבוק עוטף , היא חשבה איך הילדה הזו מצליחה להוציא ממנו רגשות .
היא הרגישה זעם עליו , ועל הקלות שבה תפס אותה , הוא לא מכיר אותה , לא יודע שכדי לתפוס את תשומת הלב של ליה , צריך המון .
היא נכנסה לחדרה מטיחה את השקיות הרבות שבהן אחזה על הרצפה , מקבלת טלפון מהידיד שמאוהב בה כבר שלוש שנים.
״מה?״היא ענתה בטון עצבני.
״ואוו , מי עיצבן אותך?״קולו הגברי גיחך גיחוך מתלוצץ.
״נשבר לי מהמקום הזה אביתר״ היא אמרה כשהיא מחליקה על הקיר , לבסוף מתיישבת על הרצפה וידה על פניה.
״מה עובר עלייך?״הוא שאל בטון מודאג״
״עזוב״ היא אמרה , יודעת שאם תגיד את המשפט הבא תכאיב לו.
״נו״ הוא התעקש.
״נדלקתי על המדריך שאיתי״ פלטה לבסוף בועטת באחת מהשקיות בעצבים.