כותבתבליכותרת
מריחים את סוף העונה?(רמז)

בלתי נשכחים-פרק 26

כותבתבליכותרת 25/10/2015 793 צפיות 2 תגובות
מריחים את סוף העונה?(רמז)

ליה ליטפה בחיוך את בטנה ההריונית בת ה6 חודשים,אל מול המראה.
היא התאהבה בתחושת ההריון,וההריון עשה לה כל כך טוב.
היא צעדה עם שמלת צמר שמתרחבת מתחת לקו החזה,כשכף יד אחת נוגעת בבטן והשניה סוחבת תיק צד מלא בבגדים.
״את נוסעת לעוז היום?״שאל עמרי כשהבחין בה עוברת ליד בית הספר שלהם.
״כן,יש לו יום הולדת״חייכה ליה ״תיהיו ילדיפ טובים״.
״׳תהנו״אמר עמרי כשהוא מלטף את בטנה של ליה בחיוך ואז נושק על מצחה.
״אוהבת״היא אמרה ועברה אותו.
החניכים התרגשו כשגילו שליה בהריון מעוז,מלבד אחת שליה לא מצליחה לשבור את החומות איתה,רוני.
ליה נכנסה אל המכונית,מתניעה אותה ומביטה במראות.
עוז אמנם הבטיח לה שישכיר דירה ליד הפנימיה,אך אחרי שלא מצא,הוא עבר לגור בניין ליד בניין של אביה.
מאז הוא נוהג לטפל בכל עיניני הבית של אביה,ולבקר אותו פעם אחת לפחות ביום.
ליה בראשונה קצת התאכזבה שעוז רחוק ממנה,אבל שמחה בשביל אביה,והמרחק בינהם עשה להם טוב,הם חשו געגועים ואהבה עצומה בכל פעם שנפגשו כך שלא היה להם זמן לריב.
ליה צפרה בחוזקה כשראתה את עוז משוחח עם חבורת גברים בחליפות מחוץ למשרד עורכי הדין,
עוז חייך חיוך קורן אך מתעקש לא להראות את התרגשותו,הוא צעד בהליכה אדישה ורגועה והחליף עם ליה את מקום הנהג,כשהוא פתח לה את הדלת היא כבר חשה התרגשות עצומה.
״עוז״היא קראה קריאה רגוע וסגרה את דלת הנהג נצמדת עליה,עוז אחז בבטנה בחיוך מהופנט ואז נישק אותה נשיקה רכה וקטנה על השפתיים.
״התגעגעתי אליך״לחש לאוזנה,
ליה חייכה חיוך ענק,לא הרבה פעמים זכתה לאמירות כאלו מהבחור הקשוח,אבל כנראה שהמרחק באמת שינה אותו.
הוא נכנס למושב הנהג והיא אחריו למושב שליד,
״מזל טוב,26 מה?״שאלה ליה שחגרה.
היא תכננה משהו קטן ורומנטי,וזה ריגש אותה.
״כן,שטויות״עוז אמר כשמבטו מרוכז בכביש.
הם נכנסו לדירתו של עוז כשליה מניחה את תיקה על הרצפה ורצה אל עבר הפוף הענק הכתום שקנה עוז במיוחד בשבילה.
״איך התגעגעתי אליך פוף!״היא צעקה.
עוז הביט בה מצחקק,אך הלחץ לקראת הערב לא הפסיק להדהד בליבו.
״הולכים לישון?״שאל עוז.
״כן!״קראה קריאת התלהבות ליה ״ובערב הפתעה קטנה״.
״בסדר״עוז אמר וחש בכפות ידיו מיוזעות.
ליה עמדה מול המראה במבט אחרון,היא לבשה שמלה לבנה קצרה ורחבה בסגנון ״היפי״ עם גומי בכתפיים ובשרוול השלוש רבעי.
״נו ליה את באה?״קולו של עוז הדהד מכניסת הבית.
״כן!״היא צעקה בהתלהבות.
עוז הביט בה צועדת בשמלה לבנה,ולא יכל להתכחש להתרגשותו.
״את כל כך יפה ליה״הוא אמר מביט לתוך עיניה.
״אני אוהבת אותך עוז״היא אמרה מרימה את ראשה אל פניו.
עוז הרים אותה בחיבוק עוטף עם בטנה ההריונית,ואז נישק אותה,היה משהו במראה שלה שכל הזמן גרם לו לרצות לאכול אותה מרוב אהבה.
הם צעדו בנמל קיסריה,אל מול היופי המשתקף למולם.
ליה עמדה נשענת על המעקה מהעץ,מביטה בשתיקה במים הכחולים שנראים שחורים בחושך.
היא הרגישה את גופו של עוז עוטף אותה מאחור,כשראשו בצווארה,גורם לה להתכווץ.
ליה אחזה בכף ידה בשרשר שקנתה לו,שרשרת עם תליון של מפתח.
היא פתחה את כף ידה מושיטה את השרשרת אל כף ידו של עוז,
״אני לא צריכה לומר לך יותר מדי נכון?אתה הבן אדם היחיד שהצליח לגרום לי להפתח״היא אמרה במבט עמוק לעיניו.
עוז ענד את השרשרת על צווארו,חש בווריד הלחוץ בולט מבעד לעור.
הוא התכופף רוכן על רגלו,מוציאה מכיסו טבעת זהב עדינה ללא שום אלמנט עליה,פשוטה וממכרת כמו ליה.
״הגיע הזמן את לא חושבת?״הוא חייך ביד אחת עם הטבעת יד שניה אוחזת בידה של ליה.
ליה הביטה בו המומה,ליבה פעם בחוזקה,
״אני אוהב אותך״הוא אמר וליה התכופפה בעדינות למרות הבטן הכבדה מחבקת אותו מתקשה להחזיק את בכיה.
הכל היה חלק ונקי,בלי המון מניירות ודרמתיות,הם היו פשוטים מדי בשביל מעטפות של פאר.
לפתע צעקות שמחה ומחיאות כפיים נשמעו,היא הבחינה בכל החניכים שלה,ובעבר של עוז,מסביבם במעגל כשהם מחייכים וקורנים מאושר.
״אתה הבאת אותם?״שאלה ליה לאחר שהטבעת הונחה על אצבעתה.
עוז הנהן לאישור, מבחין מזווית העין בנערה בודדה שמשקיפה אל הים,הוא כבר ידע מי זאת.
״לך אליה״לחשה ליה לאוזנו מלטפת את גבו.
עוז עבר את הילדים הרבים שהקיפו אותם,טופחים על גבו ושורקים שריקות שמחה.
הוא התקדם אל הנערה שהביטה בו במבט המום.
״אין לי פאקינג מושג למה אני פה״היא אמרה עוד לפני שממש התקרב אליה.
״אל תשחקי אותה״עוז חייך ״שנינו אוהבים אחד את השני יותר מדי בשביל שלא תיהי פה לסגירת מעגל״.
״אני כזאת מטומטמת,הייתי ילדה קטנה עוז״השמיעה רוני בטון ילדותי מעט,גורם לעוז לרצות לחבק אותה חיבוק אבהי.
״זה היה זה נגמר רוניל׳ה,אני תמיד אהיה פה בשבילך.כולם פה…כל החניכים…אתם…״הוא לא הצליח לבטאות את המילים.
״אתם נכנסתם לנו ללב לי ולליה,ואת נכנסת לשלי במיוחד״אמר בכנות עוז.
״מה כל כך מיוחד בנו,בי?״שאלה רוני בעיני עגל.
״אתם ובמיוחד את,יש בכם משהו,אתם נכנסים ללב ו…אתם בלתי נשכחים״הוא סוף סוף מצא את המילים הנכונות לבטא את עצמו,כורך יד אחת מסביב לכתפיה כשהוא מביט בנערים שמקיפים את ליה באהבה בלתי נשכחת.


תגובות (2)

אהבה יש באוויר!!!ואני חולה על זההה

25/10/2015 20:00

סיפור בלתי נשכח!!!!!!! מושלם!!!! תמשיכי♡♡

25/10/2015 21:18
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך