בלתי נשכחים-פרק 24

ליה יצאה מהמונית בריצה אל בניין המגורים שלהם,הגשם הרטיב אותה וקצוות שיערותיה נדבקו לפניה.
השמים כאילו בכו איתה,והיא לא יכלה להתאפק נותרה למטה ובוכה לפני שזה יתפרץ ליד אביה.
עוז יצא ממשרדה של המנהלת,הוא קיבל אישור ללכת לליה.
המנהלת נהגה לרוב להתחשב בבני הזוג.
הוא נהג במהירות על הכביש החלקחלק מהמיים הרטובים,לא היה אכפת לו מכלום עכשיו,אפילו לא מרוני.
אבא של ליה היה הבן אדם הכי אהוב עליו,הוא תמיד היה לבבי לעוז ופתח את ליבו ונאמנותו לעוז,ועוז לעולם לא יסלח לעצמו אם יקרה לו משהו והוא לא יהיה שם.
ליה אזרה את האומץ,ניגבה את דמעותיה ועלתה לביתה.
היא רצה לאביה ששכב על הספה אוחז בצינור האנלציה שעל פיו,מחבקת אותו חיבוק ארוך.
״אתה הכל בשבילי אבא״היא לחשה לאוזניו.
אביה חיבק אותה מהנהן בראשו.
לאחר שטיפלה ואירחה חברה לאביה,ליה נכנסה למקלחת חמה ולאחריה נכנסה למיטתה לישון שנת צהריים.
עוז נכנס לביתה של ליה מקבל את פניו החייכנות של אביה בחיבוק חמים,הוא הבין שליה ישנה והחליט להכין מרק במזג האוויר הקריר.
הוא ערבב את המרק חושב כמה מטורף הוא היה ביומיים האחרונים כדי לעשות את מה שעשה ליה,הוא הרגיש שהוא רוצה לשכוח מרוני,ושהרגשות שהרגיש כלפיה היו בסך הכל תאוות בשר,להרגיש את גופה.
הוא נאנח נשען על השיש שראשו כואב ממחשבות.
ואז שמע את קולה של ליה מדברת עם אביה,
הוא הסתובב אליה קולט את מבטה החודרני נעוץ בתוך עיניו.
הוא סרק את גופה הרזה,לבושה בשמלת סריג מיני שנופלת על כתפיה,וגרביים שחורות שמגיעות מעט מעל ברכיה.
שיערה היה אסוף בפקעת מרושלת שנפלה מעט על קודקוד ראשה השמאלי.
״מה אתה עושה פה?״היא שאלה שהתקרבה מעט.
״אנחנו צריכים לדבר,לא?״הוא שאל בהרמת גבות.
״לא,אני רוצה שתלך מפה״ליה הנידה את ראשה אל עבר דלת הכניסה.
״את יודעת שאני לא יזוז מפה עד שנדבר״הוא אמר בפרצוף קשוח,שידיו על חזהו שמתנפח עם נשימותיו הכבדות.
״אני לא רוצה לדבר איתך!״היא צרחה מתקשה לשלוט בעצמה.
אביה של ליה העיף בהם מבט מודאג וחזר להביט בטלויזיה.
עוז הביט בליה הישר לתוך עיניה,בשתיקה,ללא הנדת עפעף.
הוא ידע שאם יענה לה היא תתחרפן עוד יותר.
״תעוף מפה כבר!״היא הוסיפה עוד צעקה מתאפקת לא לבכות למולו.
״שונאת אותך!שונאת אותך!״צרחה כשאגרופיה נוחתים על חזהו והבכי שלה מתפרץ שוב.
אביה של ליה שהבחין במחזה,בחר להיכנס לחדר על מנת לתת להם פרטיות.
עוז אחז בליה שכמעט נפלה על רגליה,
הוא הרים אותה מצמיד אותה בכח לגופו ומחבק אותה.
״בואי נלך לחדר ונדבר כמו בני אדם״הוא לחש מוביל את ליה לחדרה.
״אני בן זונה,מניאק,חרא,אפס.מה שלא תרצו ליה״הוא אמר כשהיא התיישבה והוא עמד מולה.
״אבל אני האבא של העובר הזה,ואני הבן אדם שמכיר אותך הכי טוב בעולם.ואני אוהב אותך יותר מכל אדם בעולם״הוא אמר.
ליה גיחכה מגלגלת את פניה לצדדים.
״כל ילדה בת 12 עם מחשוף תגרום לך לעזוב אותי״היא אמרה.
עוז העביר ידיים על זקנו,מרגיש שהוא רוצה לגרום לה לחזור לסמוך עליו,אבל הוא ידע שזה הולך להיות קשה.
״היה בנינו משהו ליה״הוא הנמיך את קולו עד כמעט לחישה״היא עשתה לי משהו״.
״אתה עזבת אותי,פאקינג בשבילה!״ליה הרימה את קולה.
״שכבתם?״היא שאלה לאחר ששתק.
עוז לא ענה מוריד את ראשו ובולע רוק.
״שכבתם״היא לחשה כמעט בלי קול.
עוז התיישב ליד ליה,מרגיש כל כך דוחה עם עצמו.
״אני מצטער,בואי נשכח מכולם.זה רק אני ואת,והוא״הוא אמר כורך את ידו סביב בטנה של ליה ומלטף את בטנה.
ליה שתקה כשליבה פועם בחוזקה,היא נכנעה למגע שלו בה.
היא לא רצתה בזה,היא רצתה להוכיח לו שהיא חזקה ויכולה להיות בלעדיו.
אבל כל זה היה שקר,הוא הבחור היחיד שגרם לה להרגיש שהיא לא שלמה בלעדיו.
היא נשכבה על צד גופה,בשתיקה,בוהה בקיר שלמולה.
עוז נשכב מאחוריה,ידו ממשיכה לעטוף את בטנה.
״אני רק איתך,בחיים לא עושה לך את זה יותר״הוא לחש לאוזנה,כשפלאפון שלו לא מפסיק לצלצל ועל הצג ״רוני״.