בלתי נשכחים-פרק 15

עוז הביט בחבורת הנערים המתלחששים ביניהם,ומביטים מתחת לשולחן.
הוא כיווץ את גבותיו מביט בהם בחשד,לא יודע עדין מה הוא החשד,אך הוא חש שיש סיבה לחשדו.
הם חייכו בניהם,מעבירים מבטים סודיים.
עוז קם משולחנו מתישב לידם,
״שומעים חבר׳ה?״הוא התיישב בעוצמה על הכיסא הריק שידיו נוחתות בחוזקה על השולחן,הוא רצה לבדוק את התגובה שלהם,ולגרום להפסיק לרקום משימה חשודה.
הנערים הפסיקו את התלחששויות במהרה,מביטים בו מעט בבהלה.
״אני רוצה שנארגן ערב בנים,ככה,מבטיח להפתיע אתכם.
מה אתם אומרים?״
הוא שאל.
״וואלה הערב?״אחד מהחבורה,שמו הוא גיל.
״הערב הערב,מבטיח שזה יהיה שווה את זה״התעקש עוז.
הם הביטו אחד בשני בשתיקה מתוחה.
״יש בעיה?״עוז שאל,וחשדו עלה.
״כן…אנח…״נער בעל קול חלש בשם תום ניסה לדבר אך גיל קטע אותו,
״אין בעיה,נבוא.באיזה שעה?״הוא שאל.
״שמונה״אמר עוז בכוונה את השעה בה בדרך כלל התלמידים הבוגרים משוחררים להסתובב ברחבי הפנימיה או בחדרים.
״מה שמונה,המדריך,שמונה זה השעה החופשית שלנו״אמר עמרי.
״מעולה כי הולך להיות לכם אחלה פעילות,להתשחרר קצת מהלימודים״הוא אחר וקם ממקומו,משתדל להאזין להם.
״סעמק איתו!הרס הכל״הוא שמע את קולו של גיל מאחורי גבו,חשב שחייב לגלות מה הם זוממים.
ליה הביטה במראה,השמלה שלבשה החמיאה לגופה החטוב,שמלה אפורה שממנה יוצא צאוורון לבן,וכך גם קצוות שרווליה לבנות.
היה לה חשוב להראות טוב מיוחד,היא לא ידעה למה.
היא הרגישה שהראש שלה כל כך לא מפוקס,ואביתר לא הפסיק לשלוח סמסים.
היא לא רצתה להחליט,כעסה עליו על כך שהפיל עליה את הבחירה בעתיד שלו.
והיא לא רצתה לנתק את הקשר איתו,הוא היה החבר הכי טוב שלה,הבחור המושך והחתיך,שנראה לעין זרה כבן זוג,אבל בשבילה הוא החבר הכי טוב.
היא צעדה אל תוך חדר האוכל בתוך המחשבות המבולבלות בקושי מבחינה לאן היא הולכת.
״תזהרי!״היא שמעה קול גברי,
״סליחה״אמרה כשראתה את עוז מולה.
״מה קורה איתך תגידי?״הוא שאל והביא לתוך ידיה כוס מלאה בשוקו קר.
״אני לא יודעת״היא נאנחה מתיישבת מולו,לוגמת מהכוס שוקו.
היא סיפרה לעוז בקצרה את הסיפור של אביתר,והופתעה לפרצופו העגמומי שנוצר באמצע השיחה.
״מה הבעיות שלך?״היא שאלה כשכבר לא יכלה להתעלם.
״אני לא מבין,את תמיד משחקת בבנים ככה?״הוא שאל אותה בחיוך עוקצני.
״סליחה?״היא שאלה בהרמת גבות.
״מה הסיפור שלך,את לא יכולה לשחרר אותו?הרי את יודעת שאת לא אוהבת אותו״עוז אמר.
״את תמיד כל כך היסטרית,ואוהבת את התחושה שיש דרמה מסביבך״הוא אמר בבת אחת.
ליה שתקה לכמה שניות מביטה בו בהלם,
״אתה חזרת להיות העוז הפוץ שהיית,כנראה שזה חזק ממך…״היא התשלחה בו,מנחיתה את כוס השוקו בחוזקה על השולחן, עד שכמעט עף על עוז שעצר אותו מתוך אינסטינקט חזק.
היא קמה מהשולחן מפנה לו את גבו,
״אני לא מבין מה הקטע שלך,ולמה סיפרת לי דווקא לי את זה?את רוצה לגרום לי לקנא?״ הוא אמר גורם לה להיעצר כרגיל,כמו בכל וויכו שלהם שבו היא קמה והולכת.
״אתה שאלת מה קרה״היא אמרה בעיניים המומות.
״את חיכית לרגע שאני אשאל,תפסיקי לשחק את החסודה ליה״הוא אמר ושרירי ידיו בלטו,מסגירים את העצבים שבו.
״תלך לעזעזל עוז הפוץ״היא אמרה בקול רם מפנה לו אצבע שלישית ויוצאת מהחדר בהליכה מהירה.
המדריכים של שאר השכבות הביטו בעוז בהלם והוא נותר לבדו.
הוא העיף מבט לפלאפון שלו,מביט שוב בסמס ממאי שקיבל באמצע השיחה עם ליה,מה שבוודאות גרם לו להשתלח בה.
״אני די בטוחה שאני בהריון,שניפגש?מאי״.
כפות ידיו הזיעו,וליבו פעם מחוזקה הן מהוויכוח והן מהסמס.
ליה נכנסה בטריקת דלת לחדרה,לא מאמינה להתנהגות שלה בדקות האחרונות.
אך הזעם שלה כלפי עוז רק התגבר,היא לא יכלה יותר לשאת את רכבת ההרים הזו,יום אחד הוא מחזר אחריה,יום אחד חבר טוב שלה,יום אחד שונא אותה.
היא לא רצתה בזה יותר,רצתה למחוק אותו מכל תא בזכרונה.
״תבוא אלי לפנימיה היום,אבל בסביבות 3 בלילה שכולם ישנים…״היא סמסה אל אביתר,זוממת בראשה ללילה איתו כדי לשכוח מהכל.