בלתי נשכחים – פרק 10

״מה אנחנו עושים פה ? מה אתה עושה פה עמרי ?״
עוז הרצין את פניו מביט עמוק בעיניו של עמרי.
״לא עניינכם״הוא פלט מתוך החריץ הקטן של הדלת הפתוחה , ובא לסגור את הדלת.
עוז דחף את רגלו על הפתח של הדלת , מרים את סנטרו .
״צא החוצה״ הוא אמר .
״מי אתה בכלל ? ימדריך דמיקולו״עמרי פלט.
״כאן אתה גר?״שאלה ליה , היא ניסתה להרגיע את האווירה.
״כן… לא מספיק לך צפונית קטנה?״עמרי אמר וגיחך גיחוך מריר.
״עמרי , אתה יודע טוב מאוד ששתינו עברנו בחיים בדיוק כמוך .
לא בורחים מהחיים , צא ותדבר איתנו כמו בן אדם בוגר״ היא אמרה מביטה לתוך עיניו במבט חמים .
״סעמק , חכו כמה דקות״ הוא אמר וסגר את הדלת .
״הוא בחיים לא יצא , זה ברור לך?״ עוז הביט בה משלב את ידיו.
״הוא יצא בסוף״ היא אמרה.
הם התיישבו אחד מול השני , מביטים בכל דבר חוץ מבעיניהם.
הם חיכו עשר דקות , ואחרי זה חצי שעה , ואחרי זה שעה.
הזמן עבר והם החלו להרגיש את עיניהם נעצמות.
״מה קרה נרדמתם , שתי קשישים ?״קולו של עמרי גרם להם לזנק מהישיבה.
הוא יצא מביתו טורק את הדלת עובר אותם , ויורד במדרגות.
הם הביטו אחד בשני וצעדו אחריו.
הוא הוציא מכיסו סיגריה והדליק אותה , מביט אל האופק.
״מה קרה לך בעין ?״שאל עוז , מעקם את פרצופו לריח הסיגריה.
״לא עניינכם , מה באתם עד לפה , אתם סטלנים?״הוא חייך חיוך מזויף,מנסה לקנות אותם בחיוכו.
״אתה בורח מבית ספר,השומר אפילו לא יודע על זה,בפוקס הסתובבתי בחדרים שלכם…״ מלמלה ליה .
״התכוונתי לחזור בבוקר״הוא אמר נושף את אוויר הסיגריה ״לפחות יש לי טרמפ עכשיו״.
״מה קרה לך בעין?״חזר על עצמו עוז.
״לא עניינך״ הוא הביט בעוז.
״עמרי״ליה הישירה מבט אל עמרי .
״אמא שלי התקשרה בוכה , בסדר?״הוא אמר לאחר כמה שניות של מבט בתוך עיניה האפורות.
הם הביטו בו בסבלנות מחכים שימשיך.
״אבא שלי חזר שתוי,והחליט שבא לו לפוצץ אותה מכות…״
ליה עצמה את עיניה מעט , ועוז בלע רוק.
״ואם זה לא הספיק לו , הוא גם העיר את אחותי כדי שתעמיד לו סיר של אוכל ב1 בלילה , וכשהיא לא קמה , הוא פיצץ גם אותה במכות.״הוא פלט לבסוף ועיניו החלו להבריק.
״הפנס זה ממנו?״ שאל עוז ,
ליה שתקה , היא לא יכלה לדבר,הסיפור הזה הזכיר לה את סיפורה של החברה הכי טובה שלה , הדמעות כמעט והחלו לצאת.
״חיכיתי לרגע שיורי השומר ינכר מעט , ולקחתי את המפתח של השער.
באתי לפה , תופס תבן זונה קורע לאחותי תשיער,אז לקחתי אגרטל ושברתי לו בראש״ הוא אמר והדמעות החלו לזלוג מתוך עיניו , ידיו התכווצו לאגרופים נוקשים שהבליטו את הוורידים בידיים.
״הוא קם והתחיל לדפוק לי מכות,מזדיין…״.
ליה הרגישה את הדמעות מציפות את עינייה , היא קמה ממקומה מחבקת את עמרי כשהבכי של שניהם מתערבב.
עוז נותר בצד , הוא חשב שהיא טועה בכך , היא צריכה להראות סמכותיות וחוזקה לחניכים , ולא חולשה.
״בוא נזמין לו משטרה״עוז קם ממקומו.
״לא , הוא חוזר מהמעצר , ומפוצץ אותה במכות על זה שהתקשרה״ אמר עמרי מנגב בשרוולי חולצתו את הפנים הרטובות.
״אני מחויב להתקשר , הם יחקרו אותו ויראו את המצב של אמא שלך ואחותך , והוא יכנס לכלא, אתה רוצה?״ הוא תפס בכתפיו של עמרי מביט לתוך עיניו.
ליה בלעה רוק , היא בחנה את תווי פניו של עוז,הגבות המכווצות ועיניו שזעמו .
היא הרגישה את ליבה פועם בחוזקה למראהו.
״כן , אני רוצה שירקב שם״ אמר עמרי כשרגלו רועדת.
״אנחנו נדאג לזה״ עוז הניח את ידו על ברכו של עמרי מרגיע אותה , ואז קם והתרחק עם הפלאפון באוזנו.
הנסיעה חזרה לפנימיה היתה שקטה , ליה הביטה כל רגע בעמרי שעל העין שלו פנס גדול וסגול ונשכה את שפתיה , הנער החייכני והשמח תמיד , היה ישן על תיק הגב שלו כשפניו נראות כל כך עצובות.
״אני לא מאמינה שזה קרה דווקא לו …״מלמלה ליה.
״את צריכה להבין לאן נכנסת״ אמר עוז כשהוא מביט בכביש בלבד ״ואת לא יכולה לבכות מול חניכים״.
ליה כיווצה את גבותיה כשלחייה התחילו לבעור,
״אתה רציני עוז ?״ היא שאלה בטון עולה.
״מאוד רציני , לקחת בחשבון שתשמעי סיפורים כאלה נכון?״ הוא שאל אותה.
״אתה לא מכיר אותי , אתה לא יודע מה אני״היא הרגישה את הצורך להצדיק את עצמה , כמו תמיד בניגוד אליה , הוא היה מושלם.
״מה זה קשור ליה?״הוא שאל מעיף מבט צדדי בה וחוזר להביט אל הכביש.
״החברה הכי טובה שלי , מאי״ אמרה ליה לפתע.
השם מאי , גרם לעוז לחוש מבוכה מעטה.
״ראתה כל יום את האבא השתיין שלה , דופק מכות באמא שלה.
יום אחד היא החליטה שהיא בורחת , היא השאירה את כל הכסף שחסכה בתוך מעטפה ואמרה לאמא שלה , שזה כדי שתברח כמה שיותר רחוק מבעלה.״ המשיכה ליה כשאצבעות ידיה רעדו מעצבים.
״היא באה אלי , ישנה אצלי , ולא הצליחה לישון כל הלילה מהפחד מפני העתיד״ היא המשיכה , עוז הקשיב לה בסקרנות ,
״אני יודעת מה עובר על ילדים כאלה״ אמרה ליה לבסוף.
עוז נשף אוויר , הוא תמיד גורם לה לבכות , הוא עדיין לא קלט מה היא יותר , חזקה או חלשה.
הם ליוו את עמרי לחדרו , וידאו שהכל בסדר איתו ויצאו מחדרו.
״ליה״ עוז אמר
ליה הרימה את מבטה אליו , עדיין פגועה מהמילים שלו.
״אני מצטער , לא התכוונתי לפגוע בך״ הוא אמר והתקרב אליה מעט , היא חשה צורך עז להרגיש את חום גופו , שנאה את זה.
״את צריכה להיות פחות פגיעה״ הוא מלמל מתבלבל מהקרבה אליה , הוא הבחין פתאום בנמשים הקטנים שהופיעו מתחת לעיניה האפורות , היא נראתה כמו מעין מלכת קרח ביופיה , אך חום ליבה שבר את זה , חשב לעצמו.
״אני … אני לא״ לחשה כשפניהם היו ממש קרובות.
שפתיהם כמעט ונפגשו , דבר שהפתיע את שניהם , שתיהם היו מלאים באגו בכדי לפצוע בצעד כזה , אך גופם נמשך אחד לשני כמו מגנט , הם רצו לא רצו בזה.
״אני מצטערת , אני … הידידה הזו שלך״ פלטה ליה כשהיא עוצרת את עצמה ממש שניה לפני , מסתובבת בצעדים גדולים למגורי המדריכים.
עוז נותר לבד , מביט בדמותה מתרחקת. עד מתי הבחורה הזו תגרום להרגיש כמו רכבת הרים ? יום אחד אפס , יום אחד גדול.