בלתי נשכחים-דור העתיד-פרק 12

״את בטוחה שאת לא רוצה להישאר בירושלים?״ללי שאלה בפרצוף טיפה מאוכזב,
אבל גלי לא יכלה לעמוד בזה יותר,הבילוי של הערב בחמישי גרם לה לשקוע במחשבות על מערכת היחסית עם אסי.
״לא מאמוש,אני גם נורא מתגעגעת לאבא״היא אמרה אוחזת בידית המזוודה.
״ולאמא״הוסיפה ללי בפנים נוזפות.
״ולאמא״היא גלגלה עיניים,
מערכת היחסים שלה עם ליה עדיין לא הביאה שיפור.
״את מוכנה?״יצא עומר מחדרו,אוחז במפתח המכונית שלו.
״אתה לבוש יפה״הביטה ללי בו סוקרת את לבושו,
״אני נוסע גם לרמת הגולן לשבת״הוא אמר.
״מה?״היא צעקה ״אבל רק הגעת לארץ!״
״אני לא אצליח בחיים לסבול אותם שבת שלמה״הוא אמר.
ללי הורידה את ראשה,יודעת שהוא מתכוון להוריה.
״אז אני אקח כבר את גלי הביתה״הוא הוסיף.
״שבת שלום״ללי אמרה מחבקת את גלי,מדלגת על חיבוק עם עומר ונכנסת לחדרה.
״שנצא?״הוא נאנח.
הנסיעה עברה בדיבורים נינוחים בין גלי לעומר,עומר סיפר לה שהבחורה מאתמול היא אקסית שלו,ושהם ביחסים נורמלים,הוא אף פעם לא סיים מערכת יחסים בצורה קשה או מגעילה.
הוא שונא לפגוע באנשים,ולכן תמיד דואג שגם הפרידות יעשו בצורה הכי נינוחה שיכולה.
״אתה כזה…״היא חיפשה המילה,
״חננה?״הוא פלט חיוך כשהוא מביט רק בכביש.
״כזה מרגיע״היא מצאה את המילה״יש בך משהו כל כך שליו ורגוע״.
״או אדיש״הוא אמר.
״לא,אתה בהחלט לא אדיש״היא סיכמה.
היא לבסוף נרדמה,ואז הפלאפון שהיה מונח בכיס הג׳ינס שלה החל לרטוט מהודעות גורם לה להתעורר.
היא הביטה בצג שמצביע על הודעות מאסי,ידה החלה לרעוד כשהחליקה את האצבע לפתיחה.
״חשבתי על אתמול,הייתי חרא.זה באמת לא עיניין שלי מה יש בינך לבינו…. אני פשוט מקווה שטוב לך איתו״.
היא נאנחה,מביטה בעומר שעיניו היו רק על הכביש.
היא הקלידה לו
״אין ביני לבינו כלום,מקווה שיום אחד תתפקח אסי״.
הוא השיב לה במידי ״אז את סתם נוהגת להתנשק עם אנשים במכונית?״.
היא נאנחה אנחה והחליטה לא להשיב לו,
״את לא עונה,כנראה שאבוא לבקר את ההורים שלך מחר,אשמח שנדבר…״.
היא הביטה בהודעה קוראת אותה שוב ושוב.
״טוב״השיבה לו לבסוף,נכנעת שוב לגעגועים אליו.
״הגענו״השיב עומר מביט בביניינים המתנוססים,והשלט ״גלי״.
״תודה עומר״גלי הביטה בו במבט מחמם.
״שטויות,הצימר של החבר׳ה שלי 20 דקות מפה״הוא אמר.
״לא על זה,תודה על שהיית בשבילי״אמרה בפנים שלוות.
הוא הנהן לאישור,היא התכוננה לצאת מהמכונית עד שתפס בידה.
״תעשי לי טובה״הוא אמר מביט בה בעיניו חומות הדבש,והזקן החום שלו נהפך אדמדם מול קרני השמש.
״תפסיקי להכאיב לעצמך,אין בזה שום דבר טוב״הוא אמר לבסוף.
היא הנהנה,ולבסוף התקרבה אליו מחבקת אותו וידה מלטפת את לחיו בעדינות.
״שבת שלום״היא אמרה כשיצאה.
״שבת שלום״הוא השיב בחצי חיוך ונסע מהמקום.
גלי הביטה בפנימיה שהיתה שקטה,כנראה שזו שבת שבה התלמידים משתחררים לביתם.
היא גררה את המזוודה ונכנסה לביתה,הבית היה מוצף בריחות של בישול ואפייה.
וקול צחוקם של ליה ועוז התגלגל,הם לא יודעים שגלי מגיעה לשבת הביתה.
היא נכנסה למטבח,מקבלת את פרצופם ההמומים של הוריה,
עוז התקרב אליה בהליכה מהירה,
״יפה שלי!״הוא אמר בקול מתרגש מרים אותה גבוה הוא מסובב אותה,כמו שנהג לעשות שהיתה ממש קטנה.
״גלי״קולה של ליה היה שקט יותר היא התקרבה אל שניהם,מקיפה את שניהם לחיבוק.
״יאו יאו איך התגעגעתי אליך!״עוז אמר מנשק אותה בראשה נשיקות רבות.
גלי קמה משנת צהריים,והחלון כבר הצביע ל חשיכה,ועל שעת ערב.
הבית היה מבודד מהקור של רמת הגולן,ומואר בהמון אורות.
גלי שטפה את פניה וירדה את שלושת הקומות אל פינת האוכל.
על השולחן חיכו תבשילים שליה בישלה,וסלטים רבים שעוז תמיד מכין בשבת.
עוז קידש על היין,בטענה שחשוב שביום שישי חשוב שיהיה אווירה מסורתית.
הם אכלו ושוחחו בניהם,גלי התנדבה לשטוף כלים. והמחשבות החלו לצוף בראשה עד שהיא הרגישה שעיניים נעוצות בה,
״את צריכה משהו?״היא שאלה את ליה שעמדה ובהתה בה.
״תגידי לי למה הריחוק הזה בנינו אף פעם לא נגמר״היא לפתע אמרה.
״מה זה קשור עכשיו?״גיחכה גלי והמשיכה לשפשף בסקוץ׳ את הצלחות.
״אני לא יודעת למה דווקא עם הילדה הביולוגית שלי אני כל הזמן טועה…״היא נשמעה מאוכזבת.
״אמא…״גלי גלגלה את עיניה ״את שכחת את הילדה הביולוגית שלך בין כל הילדים האחרים.״
״אני יודעת שזה מה שאת מרגישה גלי,אבל לא הייתה לי שום כוונה לכך. את האוצר שלי,את פרי הבטן היחיד שלי״היא אמרה וקולה רעד.
גלי הצטמררה מהמשפט האחרון,היא ידעה שכל מה שליה עושה בפנימיה זה בעיקר מהסיבה שלא תוכל להביא ילדים יותר לעולם מלבד גלי.
״אני יודעת,פשוט לפעמים זה לא מרגיש ככה…״היא אמרה בקול פחות תקיף.
״אני מצטערת ילדה שלי,אני מצטערת על כל שנייה בחיים שהרגשת ככה״היא אמרה והדמעות זלגו מתוך עיניה.
היא חיבקה את ליה כשהיא עומדת מאחוריה
״לא צריך להגזים״גלגלה את עיניה גלי.
״תפסיקי עם הפוזה של הקשוחה״צחקקה ליה והחלה לדגדג אותה.
גלי קמה לבוקר בשבת,כשהיא עוד לא הספיקה לפתוח את עיניה ואסי בחדרה.
״מה זה מה השעה?״היא שאלה.
״11 בבוקר״הוא השיב״כבר הספקתי לשמוע על כל היסטורית הפנימיה מאז שעזבתי״
גלי התאפקה לא לחייך,שהיא קמה ממיטתה,לבושה רק בקפוצ׳ון ענק של עוז.
אסי הבחין בזה ובלע רוק,היא ידעה כבר שרצות במחשבותיו שהיא שיקרה לו ועומר אכן חבר שלה,והכל רק בגלל קפוצ׳ון גברי.
״אני הולכת לשטוף פנים״היא אמרה והוא הנהן,היא חזרה לחדרה נעמדת מולה המראה ומסקרת את שיערה,
היא התקדמה לארון מוציאה טיץ ארוך,כל זה שכאסי בחדרה מביט בה.
״את לא צריכה״הוא אמר מחייך ״את מאוד סקסית ככה״.
״פעם היית נותן לי ללבוש את הטיץ מבלי שארצה״היא אמרה מביטה בו ברצינות.
״פעם את לא היית חושבת על ללבוש אותו״הוא הביט בה.
״דברים השתנו״הם אמרו יחדיו.
גלי התיישבו לידו על מיטתה,
״אז בשביל מה באת אסי?״היא שאלה כשעיניה תקועות על רצפת הפרקט בחדרה.
״נתחיל בזה שתסתכלי לי בעיניים״הוא אמר,
היא הרימה את מבטה אליו,כשפניה בהבעת פנים סתמית.
״אני מצטער על כל מה שעשיתי לך,הייתי ילד טיפש ומתלהב מבלונדיניות עם ניתוחים בציצי״הוא אמר.
היא נזכרה בתמונה שלו מנשק את הבחורה בבר,וחייכה.
״היית כזה גם אתמול״היא אמרה.
״היא לא אחת מהבלונדיניות עם הניתוחים…״הוא אמר גורם לגלי להביט בו.
״היא הסיבה שעזבתי אותך״.
גלי הסתכלה עליו בהלם,
״היא גרמה לי להתאהב בה פעם שישבנו באיזה בר,בהתחלה ניסיתי לברוח מזה אבל היא שיגעה אותי,כנראה שמה שאסור תמיד נראה מפתה יותר.״הוא אמר.
גלי הרגישה את הכובד בנשימות שלה,היא התכופפה כשראשה טחוב בין רגליה הצמודות לבטנה.
את לא בוכה את לא בוכה את לא בוכה,היא שידרה לעצמה במוחה.
״אבל אף אחת בעולם לא שווה את הפגיעה בך״הוא אמר לאחר דקת השתיקה.
״ואתמול הבנתי את זה״.
״כשראית מישהו אחר לידי?״היא שאלה בקול רועד.
״לא״הוא אמר ״הסתכלתי עלייך וראיתי את כל מה שהיית בשבילי חמש שנים.״
היא הרימה את ראשה מביטה בו בשתיקה,ונושכת את שפתיה.
הוא היה יותר יפה מפעם,וגופו התחסן והתקשה,הכדורגל רק היטיב עם המראה שלו.
״סיימת?״שאלה.
״תפסיקי עם זה״הוא התקרב אליה״בואי נחזור להיות האהבה הבלתי נשכחת שהיינו״.
״עד ששוב תראה בחורה שאסור לך ותתאהב?״היא אזרה אומץ ושאלה במעט הכוחות שנותרו לה בשיחה הזו.
״אף אחת לא שווה פגיעה בך״הוא חזר על המשפט הזה.
היא שתקה באנחה,הוא התקרב אליה עוד קצת,ידו ליטפה את פניה,ואז שפתיהם הוצמדו.
הנשיקה התגברה וכך גם התשוקה והבערה שהיתה כבויה כבר חצי שנה,הוא משך אותה עליו,כשהיא משיל מעליה את הקפוצ׳ון הגדול והיא נותרת רק עם תחתונים,ואז הוא משיל מעליו את חולצת הטי החלקה. הוא הפיל אותה חזרה על המיטה ועלה מעליה,
״כמו תמיד אחרי ריבים״הוא אמר כשהביטו אחד בשני,ושניהם חייכו.