בלתי נשכחים-דור העתיד:פרק 2

גלי ישבה בתחנה שליד התיכון,היא גלגלה עיניים שהביטה בשעון שהצביע לה שהיא מחכה כבר חצי שעה בתחנה.
״כל כך צפויה האישה הזו…״היא מלמלה,בטח ליה שכחה שעוז יצא מהישוב לסידורים והיא זו שצריכה לאסוף אותה.
היא הפסיקה באיזה שהוא שלב להרגיש זעם על ליה,גם שלב האכזבה כבר עבר,היא בשלב ההשלמה,שנראה שאמא שלה לעולם לא תהיה שם בשבילה אפילו לא כ60 אחוז.
לפתע מכונית לבנה וארוכה בעלת גג נפתח נעצרה בתחנה,גלי הביטה בכיווץ עיניים בדמות הנהג,הנער הבלונדיני המתולתל מהבוקר חייך את החיוך שעיצבן אותה קצת מסמן לה באצבעתו להתקרב,
היא קמה מהתחנה מתקרבת מעט,
״הקשוחה״הוא אמר דבר שגרם לה להתעצבן יותר,רק לאדם אחד יש זכות לקרוא לה ״הקשוחה.
״צריכה טרמפ?״.
״מחכה לאמא״היא אמרה,משקרת לעצמה,ויודעת שליה כבר לא תבוא.
״חבל שהיא תוציא אוטו שאני יכול לקחת אותך לישוב״הוא אמר.
״אתה מהישוב?״הרימה את גבותיה גלי,החדש הזה קצת מוזר כדי ללמוד בנרקיס.
״חדש,במקור מקיסריה״הוא אמר.
הכל ברור עכשיו היא חשבה לעצמה,היא משכה בכתפיה ונכנסה למושב שליד הנהג.
״את תמיד כזאת קשה?״הוא שאל בחיוך פרוס על שפתיו,
״אני לא קשה״אמרה,חושבת על כמה היא רכה היא יכולה להיות עם הבחור שממיס אותה.
״לאן אני פונה?״שאל כשהגיעו לכניסת הישוב.
״לגלי,הפנימיה של הנו…״אמרה
״בסיכון״קטע אותה ״אני לא מאמין,את הילדה של ההורים שהקימו אותה?״
גלי הנהנה,מתלהבת פחות ממנו.
״אז בגלל זה קוראים לפנימיה הזו גלי…״הוא מלמל לעצמו מחייך,גלי חשבה איך לא נתפסו לו שרירי הפה מרוב חיוכים.
״את גרה בתוך הפנימיה?״הוא שאל.
״יש לנו בית בתוך הפנימיה,כן״אמרה גלי,היא הבחינה כשהתקרבו יותר ויותר אל הפנימיה בו,עומד בחוץ ומעשן,מדבר עם נערה שלא זיהתה.
״נראה שהגענו״הוא הפריע לה להבחין בנערה שדיברה איתו.
״תודה״גלי אמרה לו מתנערת מההסתכלות בהם.
״אני עוד אצליח לגרום לך להתרכך גלי לוי״אמר הבלונדיני המתולתל,גורם לגלי להיעצר מפתיחת דלת הרכב.
״אתה בטוח בעצמך יחסית לחדש״היא אמרה בהרמת גבה.
״את עוד תתאהבי בי״הוא אמר בחצי חיוך שנראה לגלי שחצני במיוחד.
״גאווה מרחיקה אנשים…״מלמלה ליה כשהיא יוצאת מהרכב.
״דין״הוא צעק לעברה ״דין הרשקוביץ״.
גלי סימנה לו עם אמתה אישור,והתקדמה לכניסה.
ליבה פעם במהרה כשעברה לידו,לא מסוגלת להביט בו מדבר בהנאה עם מישהי אחרת.
״גלי!״צעקתו נשמעה באוזניה,גורמת לה להיעצר מהליכתה המהירה.
היא הסתובבה אליו,מתקרבת ומבטה גורם לנערה שלידו להתרחק מהם.
״מי זה?״הוא שאל כשהוא נושף את אוויר הסיגריה שלו.
״מי זו?״שאלה מביטה בנערה שהתרחקה.
״סתם…״מלמל זורק את הסיגריה ומתקדם אל כניסת הפנימיה.
״גם הוא סתם…״היא אמרה הולכת אחריו.
״איך היה עם הצפונים?״נעצר כשנכנסו לפנימיה.
״כמו כל שנה״משכה בכתפיה,מסרבת להראות לו רגש.
״בואי אלי״משך בידה מצמיד אותה לגופו,היא נכנעה למגע שלו,הוא עטף אותה בזרעותיו כשיד אחת מונחת על ראשה,והשניה על גבה התחתון.
ליה שתקה,נהנת מהמגע שלו,שכבר הרבה זמן לא הרגישה.
״אסי״קולה של ליה ניער אותם מהרגע היפה הזה,והוא מיהר להתנתק מגלי.
״איך הלך היום הראשון בבית ספר?״שאלה טופחת על כתפו ומעבירה מבט קטן על גלי שנראתה מעט מובכת מהסיטואציה.
״הלך…בסדר אני יודע״אסי אמר מביט לצדדים.
״יופי אסיל׳ה״אמרה ליה״יש פעולת מדריכים תכף במדשאות,בסדר?״.
״אחלה״אמר.
״גלי,תבואי הביתה.הכנתי לך צהריים״היא אמרה מעבירה עוד מבט בוחן בשניהם ומתרחקת.
״יש לאמא שלך רדאר יותר ממפקד פלוגה בסיירת מטכל״אמר אסי,
גלי שחררה חיוך,פעימות ליבה התעצמו.
״מה אנחנו?״היא שאלה אותו כשידיה משולבות על החזה שלה,והיא קרובה ממנו מרחק אצבע.
הוא התקרב אליה מעביר קצוות שיער מאחורי אוזנה,
״אני לא בשבילך…אני מסוכן״הוא לחש באוזנה בטון רך יותר מהרגיל שלו.
״אני לא מפחדת ממך אסי״היא הביטה בעיניו.
״את לא מפחדת מכלום״הוא גיחך״זה בלתי אפשרי״הוא הוסיף בפנים רציניות.
״אז אל תתקרב אלי״היא אמרה והוא השמיע אנחת בוז מעביר ידים על שיערו בזעם.
״אני לא מסוגל״אמר.
״תפסיק לשגע אותי אסי״היא אמרה רוקעת מעט ברגלה,הוא שתק מביט בה ומוריד את ראשה.
״תתרחק ממני״היא הוסיפה בקול חלש יותר.
״זה מה שאת רוצה?״הוא שאל,היא לא רצתה בזה,היא ממש לא רצתה בזה,המרחק ביניהם שיגע אותה,אבל הקרבה עוד יותר.
והידיעה שהוא מרגיש אליה משהו אבל אין בינהם משהו רשמי,שיגעה אותה.
״אל תפיל את זה עלי,זה באשמתך!״הרימה את קולה מעט,מביטה בחניכים שהחלו להביט בהם.
״אז אם ככה,אני אתרחק ממך״הוא ירה לעברה,מפנה לה את הגב והולך.
היא גלגלה את עיניה,רגילה כבר לריבים המטופשים ביניהם,הוא תמיד איך שהוא גורם לה להרגיש שהיא זו שאחראית לזה שהוא הולך בסוף כל שיחה.
״יפה שלי!״היא שמעה את הקול המוכר והאהוב עליה,
״מה את עושה פה?בואי!יש ארוחת צהריים״עוז אמר.
״אמא שוב שחכה ממני,ולמזלי ילד מהבית ספר לקח אותי״גלי אמרה לו.
עוז צקצק בחיוך
״אשתי משוגעת על כל הראש״הוא אמר.
״אשתך הכינה ארוחת צהריים״ליה אמרה.
״יאלה את באה?״עוז אמר,כשהוא מרכיב את גלי על גבו ורץ אל כיוון ביתם.
גלי חיבקה את גופו החסון של עוז,הבן אדם היחיד שנותר לה אמונה חום ואהבה כלפיו,היה אביה.