בלתי נשכחים-דור העתיד:פרק 15

״יפה שלי,אני שמח כל כך שאת כזאת בוגרת״עוז אמר כשהתכוננה לרדת בתחנת האוטובוס ביציאה מהישוב.
היא ידעה שהוא יודע שסילקה את אסי,הוא ידע שהם נפרדו,למרות שלא היו יותר מדי ביחד מלבד התייחדות במיטה.
״אוהבת אותך אבא״היא נאנחה וחייכה.
היא חשה אבן,כאילו היא עדיין לא מצליחה להשתחרר.
״אני מקווה שיום אחד תביני מה פספסת,תכננתי לחזור אליך ואולי להציע לך נישואים.אבל אין בך שום הערכה אלי,ואין בך שום דבר ממה שאהבתי.המשך חיים מוצלחים לך גלי לוי״הוא שלח לה היום בבוקר.
ההודעה הזו גרמה לה לבכות כחצי שעה במיטתה,ואז כששמעה את קולו של עוז קורא לה להתעורר ולהתארגן,היא מחתה את הדמעות,שטפה את פניה,וחייכה חיוך שקרן למול המראה.
הקור הכה בה כשעמדה בתחנה,הוא הכה בפניה כל כך חזק,שהיא הרגישה את הבדידות והכאב שחשה בדיוק לפני כשעתיים.
אך היא בלעה את כדור הרוק שהיה בצווארה,ונשמה את האוויר הקר.
מכוניתו של עומר נעצרה בתחנה,הוא הניף בה מבט ואז הוריד את עיניו אל הפלאפון.
״אהלן״גלי השמיעה כשנכנסה אל מכוניתו.
״היי״הוא השמיע ועזב את הפלאפון.
״תודה רבה,זה ממש נחמד מצידך״היא אמרה.
״תפסיקי להודות כבר״הוא חייך את החיוך עם הגומה,גורם לגלי לחייך מעט.
הם שתקו והוא החל לנסוע,הוא הדליק את הרדיו,גלגלצ׳.
שירים התנגנו והתנגנו,גלי החליטה שזה הזמן המתאים להשיב לאסי להודעה.
״ואוו אסי,לעולם לא הרגשתי שאתה כל כך זר לי כמו עכשיו.
כנראה שאנשים באמת משתנים,טוב היי,לפחות השגת סקס נחמד.
בהצלחה גם לך״.
היא סיימה את הסמס נועלת את הפלאפון,השיר שהתנגן גרם לגלי להצטמרר.
היא עצמה את עיניה בשתיקה,זה השיר שלהם.
״עם הזמן זה ייעלם
משהו נגע בי ועבר
משהו קרה לי ונגמר
עם הזמן אני לומד
להיות קרוב יותר אליי
מחזיק את העולם בשתי ידיי
ואולי הצלחתי לוותר
בחוץ דומה בפנים הכל אחר״(לירן דנינו-עם הזמן,למעוניינות לשמוע.)
היא שרה בלחישה את המילים,מתוך עיניה העצומות זלגו דמעות אשר ליטפו את לחייה.
״גלי״הוא קטע את הרגע העצוב שלה ״את בוכה״.
״כן…״היא מלמלה מושכת באפה ״לא נורא״.
״הוא היה אצלך…״עומר מלמל.
היא פקחה את עיניה מביטה בו המומה,
״כן״היא אמרה לאחר כמה שניות״שכבתי איתו כמו מטומטמת״.
עומר שתק בולע מעט רוק,
״אבל בסוף אמרתי לו שזה נגמר״היא אמרה מוחה את דמעותיה בשרוול הסריג הצבאי שלה.
״עשית את הדבר הנכון,כולנו מתפתים לאנשים שאנחנו אוהבים…״הוא אמר מושיט לה טישו.
היא לקחה את הטישו מנגבת את הדמעות.
״תו…״
״אה!״הוא קטע את דרך ההודאה שלה ״אמרנו שמפסיקים להודות.״
״צריך להיות מנומסים עומר״היא חייכה.
״את ישראלית,למה יש לך צורך לנימוס יותר ממני?״הוא שאל גורם לה לצחקק.
״מת על בחורות שצוחקות שניה אחרי שבוכות״הוא אמר גורם לה להסמיק.
״זה הדבר היפה ביותר״הוסיף בחיוך חולמני.
את שאר הנסיעה העבירו בדיבורים,ובאיזה שהוא שלב גלי גם נרדמה.
״גלי הגענו״היא שמעה כשמרגישה יד נוגעת בכתפה.
היא התעוררה פוקחת את עיניה,
עומר בהה בנקודה שמולו,
״מה אתה בוהה?״היא שאלה.
״הבחורה המתולתלת,אני מכיר אותה!״הוא חייך,
״זו הקצינה שלי״אמרה גלי מביטה בה.
״היינו מאוהבים כל היסודי עד החטיבה״.
״לך לומר לה שלום״היא חייכה אליו.
הוא יצא מהרכב,מתקדם אל הקצינה בהליכה איטית.
גלי בינתיים בדקה שהיא מדוגמת,בתור מכית טירונות את צריכה לשמש דוגמה.
היא סחבה את הקיטבג הצבאי על כתפיה,היא הביטה בעומר ובקצינה,שידיהם אחזו אחת בשניה,והם הביטו אחד בשני בחיוכים,מצחקקים להם.
היא חשה מעט צריבה,הדבר צרם לה מעט,היא לפתע הביטה בעומר,שעמד זקוף,לבוש בג׳ינס שחור,סריג אפור עם נקודות לבנות ונעלי אוקספורד שחורות.
השיער שלו סורק מעט לצד,מסודר לבלורית קטנה,וזקנו,זקנו החום אדמדם שהאיר מקרני השמש,נראה לה כל כך יפיפה פתאום,כמו צבע של דבש.
היא צעדה אליהם,
״שלום הקצינה״היא אמרה מזדקפת למולה
״בוקר טוב גלי״היא חייכה אליה חיוך קטן.
״ביי עומר תודה רבה״היא אמרה בחיוך קטן ונבוך לעומר,מתביישת להידחף בין שניהם.
היא עברה אותם,מרגישה את העקצוץ הקטן,משהו בלב שלה כל כך רצה שיקרא לה.
״גלי!״הוא קרא לה.
היא הסתובבה משתדלת להסתיר את השמחה שבפניה,
״אני שמח שחתכת את זה,תבואי לבקר אותנו?״הוא שאל בחצי חיוך.
״בטח,אני אתגעגע אליכם״היא אמרה.
״שיהיה לך שבוע מוצלח״הוא חייך אליה מחבק אותה,שראשה נח על חזהו החסון.
הוא התנתק ממנה ונפרד לשלום מהקצינה,היא ליוותה אותו במבטה,משהו בו גרם לה להרגיש שלווה למרות הכל…