בלתי נשכחים-דור העתיד:פרק 11

הם החליטו לבסוף לשבת בבר מסעדה,לליה התעקשה שהם צריכים להשתחרר ולהרים צ׳ייסר.
הם ישבו על הבר,גלי ועומר הזמינו צלחת צ׳יפס גדולה וללי המבורגר וצ׳יפס.
״אמרתי לעידו שיבוא לפה״אמר עומר ללי,
גלי שישבה בין שניהם,הרגישה איך מצב הרוח שלה צונח.
היא שיחזרה בראשה שוב ושוב את המבט של אסי,והלב שלה כמעט והתפוצץ.
״הברמנית ממש עושה לך עיניים עומר״אמרה ללי מצחקקת,והברמנית נעצה בה מבט זעום.
גלי לא יכלה להתאפק והחלה לצחקק,
״טאקט זה לא הצד החזק שלך״מלמלה תוך כדי הצחוק.
״עכשיו היא תכין לי צ׳ייסר מגעיל״משכה בכתפיה ללי,וחיוכה נמחק.
גלי הביטה לשניה בעומר שרק חייך,אבל ראשו ירד אל דלפק הבר.
היה בו שקט פנימי,ופשטות,הוא ההפך הגמור של ללי שהיא כולה סערת רגשות מתפרצת.
גלי הורידה את מבטה ממנו ומבטה עבר לרחבת הריקודים.
לפתע הבחינה בדמויות מתקרבות ומחיאות כפיים וצעקות.
״זה לא קורה לי״היא נאנחה.
אסי היה בין חבורת השחקנים,שהמדים של הקבוצה החולפו בלבוש חגיגי.
היא הרגישה איך היא כמעט ומפוצצת,שהבחינה בידו כרוכה סביב מותנה של בחורה בעלת נתונים מרשימים ביותר.
ואז כששפתיו נחו על שפתיה וידו עברה לגעת בישבנה,היא כמעט ונפלה מכיסא הבר הגבוה שישבה עליו.
עומר אחז במותנה מייצב אותה,היא הביטה בו בחוסר אונים.
״תפסיקי עם זה״הוא לחש לה באוזנה״את מכית טירונים,שחקן כדורגל זה מה שישבור אותך?״.
גלי הניחה את ידיה על הבר כשראשה קבור בניהן.
היא לבסוף הזדקפה,והחלה לנשנש את הצ׳יפס.
חייוכו של עומר עלה,חושף גומה עמוקה בצד הימני.
״עומר!״קול צווחני וצעקני נשמע לפתע.
עומר סובב את גבו אחרונית,בחורה גבוהה ורזה,בעלת רגליים ארוכות ושיער בלונדיני,עמדה מאחוריו.
היא חיבקה אותו חיבוק צמוד מלטפת את זקנו,
״יפה שלי״היא אמרה לו.
גלי הביטה במבט המום במתרחש,זה יותר מדי בשביל יום אחד.
״ליאן?״הוא שאל עדיין מביט בה ״ממתי את בלונדינית?״.
״שנה אחת משנה בני אדם״היא אמרה מגחכת.
״לגמרי״הוא חייך חצי חיוך.
״מתי חזרת מחו״ל?״היא שאלה מלטפת את זרעותיו.
גלי המשיכה לעקוב אחר המתרחש,
״האמת שהיום״הוא השיב לה.
לפתע זרוע מעל כתפה של גלי עברה,וכף יד מוכרת נגעה בבר,קול גברי מבקש וודקה רד בול.
״אז זה לא החבר שלך״הוא לחש באוזניה.
היא גלגלה את עיניה,
״זה משנה לך?״היא שאלה כשהיא לא מביטה בו והוא שעון על הבר בתנועת גוף שחצנית למדי.
״לא ממש,עברה כבר חצי שנה…״הוא אמר.
״זה היה לא משנה כבר הרבה יותר לפני חצי שנה״היא אמרה מסיטה את שיערה לצד השני.
״מי זה״הוא שאל מביט בה בעיניים,גורם לה להסתמר כמו פעם.
״אח של ללי״היא אמרה לא מביטה בו.
הוא הרים את סנטרה,אוחז בו.
״מי זה בשבילך״הוא אמר גורם לה לרצות לבכות.
״מה זה משנה?״היא הורידה את ידו מפניה ״עברה כבר חצי שנה…״.
היא קמה מהכיסא ויצאה מחוץ לבר,נותנת לקור להכות בפניה,ולדמעות שוב לצאת החוצה.
היא הבחינה בעומר שהתקרב אליה בצעדים איטיים,
״בואי פשוט נסע הביתה״הוא אמר.
היא הביטה מבעד לדמעות,מהנהנת לאישור,ואז מתקרבת אליו מבקשת במבטה חיבוק.
והוא מהנהן בהבנה ועוטף אותה בזרעותיו,וחזהו החסון והמנופח מעט עולה ויורד במהירות.