בלתי נראית פרק 8

הוא העביר את ידו הגברית בשיערי פעם אחר פעם,מרגיע עם המגע הנעים והחמים שלו, חושבת לעצמי, מה הוא עושה?יותר נכון למה הוא עושה את זה?כל כך הרבה עבר בראשי אבל הרשתי לעצמי להנות מהרגע הזה שכנראה לא יחזור על עצמו.
שמעתי את דפיקות ליבו מתגברות,בקצב דיי מהיר, תוהה מה הסיבה.

ג'ייק:
אני מקווה שהיא נרגעה, הרגשתי חרא על זה שגרמתי לה לבכות, אני יכול להיות רע אבל עד שבוכים, מתחרט על כל מה שגרמתי לה, היא ילדה טובה בסה"כ, לא יודע מה הג'וק הזה שנכנס לי לראש שהתייחסתי אליה ככה, אולי כל העצבים שהצטברו לי מכל התקופה האחרונה בבית, אני מרגיש איך זה משפיע עלי, איך אני מוציא את זה על כולם, מבלי שהם בכלל ידעו שהם לא אשמים, אני מודה, יש לי בעית עצבים שאת זה כנראה ירשתי מהאבא, מזה כנראה…אני בטוח!כמה שניסיתי להירגע ולשנות זאת, זה לא הצליח, זה כנראה ילווה אותי כל חיי ואני אצטרך להתרגל לזה.
"איך את?"שאלתי אותה וישר ראשה התנתק מהחזה שלי והורידה את המשקפיים כדי לנגב את הדמעות.
"אני בסדר, תודה."היא ענתה בקולה העדין והביישני,לפחות היא נרגעה.
"אני באמת מצטער, לא התכוונתי להתנהג אליך ככה,עבר עליי הרבה בזמן האחרון ואני מוצא את עצמי מוציא על כולם את העצבים, אני באמת מצטער."אמרתי בכנות מוחלטת והיא הביטה בי במבט מבין, מבט סולח, היא ילדה טובה, אני רואה את זה, וגם ממש מתוקה, לא כמו כל הבנות שאיתן אני נוהג לצאת כדי לספק את היצרים שלי, היא לא אחת כזאת ואני ממש מופתע שעדיין נשארו בנות כאלה.
"שתדעי שבאחת כמוך לא הייתי פוגע בכוונה"אמרתי ולפתע יצא ממנה צחוק מתגלגל ומצחיק שגרם לי להיסחף אחריה, וואו כמה זמן לא צחקתי מהלב, היא ממש טובה אם היא הצליחה לעשות את זה ועוד בשיא הטבעיות.
"אני מצטערת, זה פשוט נפלט לי,לא יודעת למה"היא הסבירה וזרקתי לעברה חיוך, חיוך אמיתי שכל כך חיכיתי לו שיבוא.
"את בסדר את."אמרתי לה וקלטתי איך היא מתעמקת בעיני, יש בה משהו ש…שאין באף אחת,זה אולי נשמע משפט נדוש אבל זה באמת ככה, היא מיוחדת.
"בוא, אכין לך משהו לאכול ולשתות, אתה בטח רעב"היא אמרה בטון דאגני, בטון אימהי, זה גרם לחיוך צדדי להימרח על פניי.
"כן, את אולי מתוקה אבל מארחת…אההה לא משהו" התלוצצתי עימה והיא הביטה בי בהלם מוחלט.
"אתה ממש חוצפן אתה יודע?הצעתי לך בהתחלה וענית לי שלא בא לך כלום אז…"היא התלוצצה גם כן והתחלנו לצחוק.
"מה תרצה לאכול?"היא שאלה ופתחה את המקרר.
"אממ…לא יודע, תפתיעי אותי."אמרתי לה, נראה אם היא תצליח.
היא החליטה להכין לי פסטה עם בשמנת ופסטו שאני כל כך מכור לזה.
"מה?!איך ידעת?"שאלתי אותי בעודי בהלם איך היא קלעה בול.
"סתם ניחשתי"היא אמרה וקרצה לי והחלה להכין את הפסטה.
הרגשתי צורך לחבק אותה, התלבטתי אם לעשות את זה מרוב הדחף שלא כל כך הבנתי מאיפה הוא בא, אך לבסוף החלטתי שלא, לא רציתי להרוס את הרגע המיוחד הזה שנוצר בינינו.