בטוח לא שפיות- פרק 1

"לנשום ולנשוף
לנשוף ולנשוף
לנשום ולנשוף" המדריכה קטרינה חזרה על התרגיל כשכולנו ישובים בחלוקים לבנים בישיבה מזרחית
פתחתי קצת את עיניי כדי לראות אם כולם באמת מבצעים את התרגיל כנדרש
"נעומי לא להציץ" היא גערה בי
"איך היא ראתה?" לחשתי לניב שהיה שליו מתמיד
"יש לה כוחות על" הוא לחש לי בחזרה
"עכשיו הכל מובן" גיחכתי
"עכשיו כולם לשכב על הגב ולדמיין שאתם נמצאים על חוף הים ולצידכם נמצא מישהו, מה היחס שלכם אליו? איך אתם מרגישים כלפיו" קטרינה אמרה ברוגע מופתי
"יא בן זונה איך העזת לגנוב לי ת'בחורה" אסף צעק בעצבים והוציא את כולם מהשלווה שסררה בחדר
"אסף רוגע" המדריכה ליטפה את כתפו
"בנים ובנות לחזור לשלווה" המדריכה מחאה כף
חלמתי שאמא שם, איתי על חוף הים והיא אומרת לי שהיא מתגעגעת והיא מצטערת
היא מלטפת את ראשי ומשכיבה אותי על ירכיה הרזות.
רק אני והיא היינו שם. אה. וגם שני שחפים לבנים. שמענו את קולות המים הנעימים.
ולפתע ניב יצא מן הגבעה הסמוכה אלי ואל אמא
"ניב מה אתה עושה כאן" שאלתי בתימהון
"סליחה, לא ידעתי שזה המקום שלך" הוא השיב, הסתובב וחזר למאחורי הגבעה.
פתחתי עיני וראיתי את אליס ומתחבקת עם עצמה. הרמתי גבה אבל מיד החזרתי אותה למקומה לפני שאליס תקלוט שאני מביטה בה ואז תחבוט בי עם הגרזן שהיא כל הזמן מדברת עליו שהיה שם. מאיפה ששלחו אותה לכאן.