בלי משחקים – פרק 9

פרק 9- פגישה

״תן לי לטפל בזה.״ אמרתי לאלכס, שניה לפני שעמד לצאת אל טום. יצאתי החוצה, אל החושך. טום עמד ליד המכונית שלו, מתכוון לפתוח אותה.

״טום!״ רצתי לקראתו. הוא לא הקשיב לי וכבר פתח את הדלת. אחזתי ביד שלו והוא הפנה אליי את מבטו. הוא היה נראה כועס ומבולבל.
״טום, אתה לא מבין!״ ניסיתי להסביר.
״באמת? אז מה זה אמור להיות? מה הבן אדם הזה עושה אצלך בבית?״
״אני ואלכס לא ביחד!״ צעקתי.
״אז קוראים לו אלכס.. אוקיי.״ הוא אמר בזלזול, לא מאמין.
״טום, אתה חייב להאמין לי! בבקשה! אלכס הוא רק בן הדוד שלי שבא אליי לכמה ימים, זה הכל!״ התחננתי.
הסתכלתי לו בעיניים, שנראו יותר מבולבלות ממקודם. הכעס חלף. הוא בהה באוויר, ואני הסתכלתי עליו.
״טום-״ התחלתי. טום תפס לי את העורף ובמהירות הצמיד את שפתיו אל שפתיי.
זאת הייתה נשיקה אמיתית. היא הייתה פשוטה, אבל ארוכה. רכה, אבל עוצמתית. זאת הייתה נשיקה שהסבירה הרבה דברים שאי אפשר היה להסביר במילים.
התנתקנו אחד מהשניה. הסתכלתי עליו, והוא עליי. לרגע נראה שהתנתקנו מהכל. ששום דבר לא קרה לפני כמה דקות.
חייכתי אליו, והוא אליי.
״אני מניח שהיום כבר לא יהיה לנו זמן לצאת.״ הוא אמר בלחישה. הנהנתי לחיוב.
״נפגש מחר?״ הוא שאל בחיוך.
״כן.״ לחשתי, עדיין חושבת על הנשיקה. הוא התקרב אליי, ונתן לי נשיקה קצרה על השפתיים. ״לילה טוב.״ הוא אמר ברוגע ונכנס למכונית, משאיר אותי שם, לחשוב.

–

כבר כולם ידעו שאני וטום זוג. מהיום בבוקר הבנתי שזה היה ברור עוד לפני שנכנסתי לבית ספר. מסתבר ששמועות מתפשטות כאן מהר.
לא הייתי בטוחה אם להיות עם טום זה מה שטוב בשבילי, מה שאני צריכה. אבל בכל זאת ניסיתי לשכנע את עצמי שכן.
טום לא היה כמו מאט. טום לא היה אחד שישחק בי. עם טום הרגשתי בטוחה יותר. סמכתי עליו.

״היי.״ אמרתי כשהגעתי לשולחן שלנו בקפטריה. הנחתי את האוכל שלי על השולחן והתיישבתי ליד טום, שנתן לי נשיקה קצרה, בדומה לאתמול.
ראיתי איך מאט מסתכל עלינו עם עיניים מצומצמות, נראה שבחן אותנו.
״הכל טוב?״ שאלתי את מאט, רומזת לו שיוריד את המבט.
״הכל מצויין.״ אמר. נראה שעדיין היה שקוע במחשבות.
״אז למה כל זה?״ שאלתי אותו שוב. נראה שהוא חשב לרגע מה רצה להגיד, ואז נזכר בחיוך. ״אני רק תוהה אם תרצו אולי להפגש כולנו היום בערב. אתם, מייגן, אני וג׳ורדן.״ הוא אמר והופיע על פניו חצי חיוך. מה הוא רוצה ממני עכשיו?
״יופי, אז עכשיו אני כאן לבד?״ ג׳ורדן התלונן.
״אמילי כאן. היא יכולה לסדר לך מישהי. נכון אמילי?״ מאט פנה אליי.
רגע לפני שבאתי לדחות את ההצעה הכללית על הפגישה עם כולנו, טום התערב. ״מעולה, אני חושב שזה יהיה דווקא נחמד.״
בשניה המבט שלי השתנה לדאגה. פגישה עם החבר שלי טום, ג׳ורדן, מייגן ומאט? יכול להיות יותר נורא מזה?