בלי משחקים- פרק 8

פרק 8- פשוט תעזבי את זה

הגיעה השעה לארוחת הצהריים והלכתי לקפיטריה, הפעם לבדי.

ראיתי את כולם בשולחן שישבנו בו תמיד.
טום, שישב בשולחן סימן לי לבוא לשבת לידו, וכך עשיתי.
העיניים שלי עברו על כל אחד שישב בשולחן. כרגיל, כל מי שהיה בדרך כלל ישב איתנו. טום, ג׳ורדן שהפעם בלי מייגן כמובן, מאט, מייגן ואנ- מייגן?!
הרגשתי את הפה שלי נפער מהפתעה. הם התנשקו מולנו, בדיוק כמו שהתנשקו בפסטיבל.
׳להראות לו שאת מסתדרת יפה בלעדיו׳ זכרתי מה זואי אמרה לי.
מסתבר שהוא הקדים אותי, אבל אני לא מוותרת.
קמתי מהכיסא ונעמדתי על השולחן שלנו. ״הי, כולם!״ צעקתי כדי למשוך תשומת לב, אבל הם לא הסתכלו. ״אני רוצה לספר לכם משהו.״ ראיתי שגם עכשיו לא אכפת להם. ״זה קשור אליי ואל מאט.״ ברגע הזה כולם הפנו את ראשיהם אליי.
הסתכלתי עלי מאט מלמעלה, תוך שניה מתנתק מהנשיקה שלו עם מייגן. הוא הפנה את המבט שלו אליי. ״מה נראה לך שאת עושה?״ לחש לי מלמטה. חייכתי אליו בתחמנות.
״טוב, אז אני בטוחה שרובכם לא חשבתם שזה יקרה, אבל אני ומאט עכשיו ביח-״ הרגשתי יד מושכת אותי למטה מהשולחן במהירות, לוקחת אותי מחוץ לקפיטריה הענקית.
״מה נראה לך שאת עושה?״ מאט שאל אותי ודחק אותי לקיר.
״מתנקמת בך.״ אמרתי בחיוך, אבל הוא עדיין היה רציני.
״מה את רוצה ממני?״
״שתפסיק כבר לשגע אותי! כל הנשיקות האלו! המילים, הבנות!״ התפרצתי.
״את מקנאה?״ הוא דחק אותי פעם נוספת וצחק. היינו קרובים אחד לשני.
״ממש לא!״ אמרתי ודחפתי אותו ממני, חוזרת לקפיטריה.

״מצטערת, זה סתם משהו.״ אמרתי לטום.
״אתם באמת ביחד?״ הוא שאל אותי. נראה שהיה דואג.
״טום! ברור שלא!״ פלטתי צחוק לחוץ. הבחנתי שלצידו של טום ישב ג׳ורדן, שדיבר בינתיים עם מייגן, אך נראה לא מרוכז במיוחד. הוא ניסה להקשיב לשיחה שלנו.
״אממ, רציתי לשאול אם את רוצה ללכת היום למקום כלשהו? הוא שאל אותי. ״אני אשמח.״ חייכתי אליו. צלצול נשמע בכל הקפיטריה. ״תהיי מוכנה היום בשבע בערב.״ הוא אמר, וקמנו מהשולחן. ראיתי שג׳ורדן עזב כבר, ומייגן איתו.
״בסדר.״ אמרתי וחייכתי אליו. ״נפגש.״

יצאתי מהכיתה, שיעור אנגלית היה השיעור האחרון שלי. הלכתי בחנייה לקראת המכונית שלי.
כשהגעתי הביתה ראיתי מחוץ לבית את המכונית של אבא שלי. הוא בא להודיע לי על זה שהוא מחזיר לי את המכונית שלקח לי? חייכתי לעצמי במחשבה שמחר אגיע לבית ספר עם המכונית.

״אבא?״ קראתי כשפתחתי את הדלת. ״אמילי!״ ראיתי אותו יוצא מהסלון. חיבקתי אותו. מאוחריו ראיתי נער בן גילי, עם שיער שחור וחיוך על פניו. ״אלכס!״ קראתי. הוא התקדם אליי והרים אותי באוויר. ״תוריד אותי!״ צחקתי, והוא הקשיב לי.
אלכס היה בן הדודה שלי. מאז שהיינו ילדים היינו קרובים מאוד. הוא היה כמו אח בשבילי. הרבה זמן שלא ראיתי אותו, והוא נראה לא נראה שונה מהפעם הקודמת. אלכס תמיד היה נראה טוב.
״אז מה אתה עושה כאן?״ שאלתי אותו.
״אמא שלי נסעה לכמה ימים בשביל ענייני עבודה, אז אבא שלך הציע לי להיות כאן בינתיים.״ הוא אמר.
״מעולה!״ חייכתי והסתובבתי לאבא שלי.
״אמא גם כאן?״ שאלתי אותו.
״לא, היא לא יכלה להגיע.״ הוא סיפר. את אמא שלי ראיתי פחות מאת אבא שלי. למרות שהם היו ביחד רוב הזמן, אותי היא לא באה לבקר הרבה כמו אבא שלי.
ניסיתי להסתיר את האכזבה על פניי, ללא הצלחה.
הוא הסתכל על השעון שלו. ״נראה שאני צריך ללכת עכשיו.״ הוא הודיע. ״תשמרו על עצמכם!״ הוא חיבק את שנינו.
״ביי אבא״ אמרתי. ״ביי רוברט.״ אלכס אמר אחריי.
״ואמילי, אני מקווה שאת עושה מאמצים כדי לשמור על ציונים גבוהים.״ הוא הזכיר.
״ברור.״

את אחר הצהריים אני ואלכס העברנו בלשבת על הספה ולספר חוויות וסיפורים אחד לשני.
השעה הייתה עשרים לשבע. ״אני צריכה ללכת להתארגן, אני יוצאת עוד מעט.״ אמרתי לאלכס.
״בסדר, אני אלך להתקלח. אני מרגיש מגעיל אחרי הטיסה הארוכה הזאת.״ צחקנו שנינו.

יצאתי מהמקלחת, ובחרתי שמלה סגולה שאהבתי. סידרתי את השיער, התאפרתי מעט ושמתי נעליים.
מלמעלה שמעתי צלצול בדלת.
״כן, ומי אתה?״ שמעתי את אלכס.
״אני יכול לשאול את אותו הדבר.״ זה היה קולו של טום. בלי לחשוב פעמיים, מיד ירדתי למטה.
ראיתי את טום בכניסה לבית, עומד מול אלכס שהיה בלי חולצה, רק הרגע יצא מהמקלחת.
״טום! הי!״ הלכתי לקראתם.
״מה קורה פה אמילי? קבענו להיום וכבר את קובעת עם מישהו אחר?״ הוא היה מבולבל. יכולתי לראות את זה.
״טום, אתה לא מבין! אני לא-״ ניסיתי להסביר. ״פשוט תעזבי את זה אמילי.״ הוא אמר והסתובב חזרה ליציאה.