בלי לדעת כלום-9

אחרי שסהר ובן ניצחו 'אותנו' בהפרש קטן, אני פרשתי סופית מהמשחק והתיישבתי בצד.
הם התחילו משחק חדש, ואני התנדבתי ללכת להביא שתייה.
המועדון התגלה כמקום גדול, בגלל צפיפות האנשים הכל היה נראה כל כך קרוב אחד לשני.
אני תמיד חייבת להעלות רעיונות מפגרים ולהתנדב.
העשן היה סמיך ובולט ובגלל כל האורות הצבעונים שהיו במקום הרגשתי סחרחורת קלה. הבחנתי באישה בעלת שיער שחור כפחם ושמלה שלא הייתי מעזה ללבוש בחיים, היא החזיקה כוס ארוכה עם משקה כחול.
ניגשתי אליה; "מה קורה? שאלתי והיא הנהנה בראשה לעומתי "את יכולה להסביר לי איפה הבר כאן?" היא משכה את ידי במהירות והובילה אותי "אני צריכה להוסיף לזה משהו, אמרה וניערה את כוסה, "אני יבוא איתך."
אני לא חושבת שראיתי אי פעם אנשים יותר מוזרים מאלו שבילו כאן.
אשה אחת ישבה על נער בפינה ולעסה מסטיק בגסות.
היה בחור שרקד לבד בשולי הרחבה ריקוד מוזר שגרם לחשוב שהוא התחשמל, ראיתי אפילו קבוצת אנשים עם שיער בצבע כחול.
הבחורה משכה אותי מההמון הרוקד ומולנו הופיע הבר.
היא התקרבה אלי והתכופפה כדי לגבור על רעש המוזיקה, "זאת פעם ראשונה שאני רואה אותך פה," ציינה,
"כי זאת הפעם הראשונה שלי פה," אמרתי וניסיתי לשים לב לסימנים בולטים כדי שאני יוכל לדעת איך לחזור לשולחן שלנו.
עלינו על כמה מדרגות צרות וארוכות שהיו לאורך הבר ומשם נתתי לה להוביל.
והיא אכן הובילה, היא ניגשה אל הברמן בצעד בוטח והוא מזג לה משקה שקוף לתוך הכוס הכחולה שלא זיהיתי את שמו.
"מה את רוצה לקחת?" שאלה אותי, אך לא נתנה לי יחס רב. הברמן היה חתיך.
"אמ.. שכחתי לשאול אותם מה הם רוצים, " גירדתי בשערי במבוכה.
"את לא לבד כאן?" היא שאלה והחזירה אלי את כל צומת ליבה.
כשהיא הסתובבה השרשרת שהייתה מונחת לה על הצוואר התהפכה בחזרה לכיוונה הרגיל ויכולתי לראות אותה. היה רשום עליה 'שני'.
"לא," מלמלתי וכיווצתי גבות אל הברמן שנעץ בי מבטים.
מלצרית עם חצאית קצרצרה ומגש ריק עברה בני לבין שני לפתע והניחה את המגש הריק על הבר. "נישבר לי, אין כוח יותר לסחוב את החרא הזה!" היא התיישבה על הכיסא הגבוה.
"חבל, כי יש לך עוד זמן עד שנגמרת לך המשמרת," אמר לה הברמן ונכנס לתוך חדר העובדים כשהוא מנגב כוס גבוהה.
"כמה חתיך ככה מניאק," מלמלה בשקט והסתובבה עם הכיסא אלינו.
"כן?" אמרה בקול ציני.
"יש מצב את באה לקחת הזמנות מאחד השולחנות סנוקר שבצד?" שאלתי אותה, חוששת מעט מתגובתה.
"ממש לא,"
"הוא לא כזה רחוק," ניסיתי שנית.
יד חמה נגעה לי קלות בכתף ואני הסתובבתי במהירות,
"שכחת לשאול מה אנחנו רוצים לשתות," אמר לי בחיוך שובב.
המלצרית קפצה במהירות מהכיסא עליו ישבה "עומר, אמרה לו. "היי, אל תדאג למשקאות אני ילך להביא אותם." היא לקחה את המגש ומיהרה ללכת.
"מה הבעיה שלה?" שני עקבה אחריה במבטה והרימה גבה.
"אתם באות?" שאל אותנו עומר וירד מדרגה.
תפסתי לשני בידה,כמו שעשתה לי לפני כן, ומשכתי אותה איתי אחרי עומר.
סהר ישב על שולחן הסנוקר ולחש לבן משהו, רון ישב על אותה כורסה והסתכל על
המלצרית ,מלאת אנרגיה פתאום, שניסתה לפרלטטת איתו.
הוא לא העיף לעברנו מבט אחד כשבאנו.
"עומר, הצבעתי לכיוון הדלת "אפשר ללכת כבר?" שאלתי.
הוא הסתכל לי בעניים כמה שניות והינהן. "אפשר,"
"אני יהיה עם הבנים פה," אמרה לי שני ומיד אחר כך צחקה ממשהו שבן אמר.
"בואי" אמר לי עומר בחיוך.
וכשהלכנו אל היציאה העפתי עוד מבט אחד אל רון, הוא היה שקוע במלצרית.