בכל מקום באף מקום – הקדמה
זה נראה… לאיפה שאני רק אסתכל, אראה את פנייה בהמון הגועש.
חוצה את הכביש הסואן.
נעלמת מאחורי מדפי הסופר.
השתקפותה על חלונות הראווה.
חושב שזאת היא ויוצא למרדף שווא…
ואז רק מגלה שזה בן-אדם שונה עם פריט דומה.
שיער שחור כהה ארוך וחלק כמשי, עיניים אפורות כמו ענני הסערה , שמתעתעים כל אחד.
אבל כל פעם אני מתאכזב לדעת שזאת לא היא, זאת לא אותה האחת.
ורק מפני שאני רוצה כל כך לשוב לראותה, זה נראה שפנייה מופיעים בקהל, נבלעים בהמון.
אבל זאת לא היא…
תגובות (4)
יששששששש התגעגעתי לכתיבה שלך
עדיין די מעורפל, אבל.. מסקרן. אני מאוד אשמח לקרוא את ההמשך. בעיקר כי לפני מליון שנה קראתי איזה משהו שכתבת וממש אהבתי (אפילו כמה משהו, גם בהמשכים וגם לא).
גמאני :)
עזבתי את האתר לאיזה ארבע חודשים אבל אז חזרה לי ההשראה ><
מעורפל וטוב, תמשיכי :)