בית ספר למתחרים (TalesRunner School) – פרק 1 חלק 4/4

ארבל צחק ואמר "הן די מוזרות…"
"כן" אמרה סיון וצחקה.
"איך היה בשיעור הראשון?" אמרה סיון אחרי כמה שניות של שקט.
"בסדר… ניצחתי כמעט את כולם אבל איזה אידיוט אחד כל פעם דחף אותי ובסוף לא הגעתי למקום ראשון! הייתי כזה קרוב!!" אמר ארבל בביאוס ובכעס.
"חחחח… לא נורא" אמרה סיון בניסיון לעודד.
"מזל שהוא עובר כיתה" אמר ארבל.
"למה?" אמרה סיון.
"כי הבטיחו לו להיות עם החברים שלו ובסוף הפרידו ביניהם, אז עכשיו מעבירים אותו לכיתה שחברים שלו שם" אמר ארבל
"איך קוראים לו?" אמרה סיון בסקרנות.
"יוני, סתם אידיוט." אמר ארבל וצחק.
"אהה… חחחח… טוב" אמרה סיון וחייכה.
"טוב אני חייב ללכת, ביי מאמי , אוהב אותך" אמר ארבל ונישק את סיון.
"ביי…" אמרה סיון.

רותם ומגי חיפשו את חדרן "חדר 220, חדר 221, חדר 222" אמרה מגי שהסתכלה על המספר המודבק על כל דלת.
"הינה! מצאתי, חדר 224" אמרה מגי והכניסה את הכרטיס לידית הדלת ונכנסה.
החדר היה גדול ויפיפה, שלוש מיתות עומדות בצדדי החדר. ארון גדול עומד ליד דלת הכניסה בצד שמאל ,ובצד ימין של הדלת הכניסה ישנה עוד דלת המובילה לשירותים.
"OMG ! זה חלום או שזה אמיתי?!" אמרה לפתע סיון בהתרגשות כשעמדה מאחורי רותם ומגי.
"היי סיו" אמרה מגי.
"איך היה?" אמרה רותם.
"היה בסדר…" הסמיקה סיון.
"זהו? בסדר?" שאלה מגי.
"כן, בואו נסדר את המזוודות". אמרה סיון ונכנסה לתוך החדר
"אם את אומרת…" אמרה רותם.
"אהה… אולי יהיה לנו ילד חדש בכיתה בשם יוני." אמרה סיון כאשר הן מסדרות את המזוודות.
"איך את יודעת? " שאלה מגי
"ארבל אמר לי שיוני עובר לכיתה אחרת, אז אולי הוא עובר לשלנו" אמרה סיון.
אחרי כמה דקות של שקט ושל סידור התיקים אמרה רותם "טוב סיימתי, בואו נלך להתאמן"
"אוקיי" אמרה סיון "מגי את באה?"
"לא.. עדיין לא סיימתי. אני אולי יבוא אחר כך" אמרה מגי.
"אוקיי, בואי נלך סיון" אמרה רותם והתחילה לרוץ.
"כן." אמרה סיון ורצה אחרי רותם.
רותם וסיון נכנסו לתוך מפה אתלטית וחיכו שהילדים יסיימו את הסיבוב.
סיון הסתכלה על ילד בעל שיער בלונדיני פרוע ואמרה "וואו הוא טוב".
"סתם שוויצר" אמרה רותם בזלזול.
"כולם אצלך שוויצרים" אמרה סיון.
"לא כולם… רק השוויצרים הם שוויצרים אצלי" אמרה רותם בצחוק
"מה שתגידי" אמרה סיון. וצחקה.
סיון לא הורידה את העניים מהילד הבלונדיני, כולם נפסלו והילד נצח.
"ואו, אמרתי לך שהוא טוב" אמרה סיון בשמחה.
"כמו תמיד, נצחתי" אמר הילד הבלונדיני לחברים שלו.
"ואו, אמרתי לך שהוא שוויצר" אמרה רותם.
"לא נכון…" אמרה סיון.
"טוב, הוא לא מעניין אותי, בואי נתחיל להתאמן" אמרה רותם.
"טוב" אמרה סיון ושנייהן הלכו לקו ההתחלה.
אך בידיוק שהתחיל סיבוב חדש, הילד עם השיער הבלונדיני הפרוע יצא מהחדר.
"אוף… הוא הלך" אמרה סיון בביאוס.
"לא נורא." אמרה רותם.
"טוב עזבי הלכתי להתאמן במפה אחרת שקוראים לה 'שתי אחים' משהו כזה, ארבל כל הזמן שם"
"טוב, אני נשארת פה" אמרה רותם.
"טוב, ביי" אמרה סיון ויצאה מהחדר.
סיון נכנסה לחדר של המפה 'שתי אחים' וראתה שם את הילד הבלונדיני.
"סוף סוף מישהו נכנס" אמר הילד הבלונדיני וחייך.
סיון לא הגיבה בביישנות ועמדה לידו בקו ההתחלה.
"זאת פעם ראשונה שלך פה?" שאל הילד.
"כן…" אמרה סיון בביישנות.
הילד לחץ על הכפתור "התחל" שבשעון כדי להתחיל את המשחק ושנייהם התחילו לרוץ.
הילד וסיון התחילו לשחק, אחרי שהילד הגיע לקו הסיום הוא חיכה לה.
סיון לא שמה לב ועברה את קו הסיום.
"למה נתת לי לנצח?" שאלה סיון.
"לא יודע" אמר הילד ולחץ שוב על הכפתור ושנייהם חזרו לקו ההתחלה.
הילד האט בכוונה כדי שהיא תוביל.
"למה אתה מאט?!" שאלה סיון.
"אני לא מאט… פשוט אין לי כוח… אני עייף" המציא הילד תירוץ.
סיון הגיע לקו הסיום וחיכתה לו. הילד שם לב שהיא לא חצתה את הקו וחיכה שהיא תעבור,
אך סיון דחפה אותו והוא ניצח.
סיון והילד צחקו. אך לפתע ארבל נכנס לחדר
"היי ארבל" אמרה סיון עם חיוך על פניה.
"היי מאמי" אמר ארבל ונישק את סיון.
"מה אתה עושה פה?" שאלה סיון.
"אני כל הזמן משחק פה, רוצה שנלך לפארק?" שאל ארבל.
"אממ…" חשבה סיון והסתכלה על מקס במבט עצוב, "טוב…"
ושניהם יצאו המגרש האתלטי

סיון וארבל ישבו בפארק מחובקים ולא דיברו, סיון כל הזמן חשבה על הילד הבלונדיני.
ולפתע היה לה פלאפון.
"הלו" אמרה סיון.
"סיון, איפה את?" שאלה מגי.
"אני בפארק למה? משהו קרה?" שאלה סיון מופתעת.
רותם לקחה את הפלאפון ואמרה "כן הרבה קרה, עוד מעט נפתח חדר האוכל ואני רוצה להגיע בזמן שיישאר לי אוכל!"
"את כל הזמן רעבה, חשבתי שמשהו רציני קרה" אמרה סיון.
"טוב זה באמת רציני!!! בואי מהר לפני שרותם תאוכל אותי" אמרה מגי בצחוק.
"טוב אני באה" אמרה סיון למגי ולרותם.
"ארבל אני צריכה ללכת…" אמרה סיון, נישקה את ארבל והלכה.
סיון עלתה במדרגות והגיעה לחדרה, היא הכניסה את הכרטיס ונכנסה לחדר.
"סוף סוף!" אמרה רותם בעצבים.
"היי בנות" אמרה סיון.
"למה התעכבת כל כך?" אמרה רותם בכעס.
"הייתי עם ילד אחד וארבל…" אמרה סיון.
"ראשונה במקלחת!" הפסיקה מגי את סיון.
"תודה שאתן מקשיבות…" אמרה סיון בביאוס.
"אני אחרי מגי!" אמרה רותם בקול רם.
"אני מדברת אליכן!" אמרה סיון בעצבים.
"אמרת משהו סיון?" אמרה מגי ופתחה את הדלת של השירותים.
"עזבו…" אמרה סיון ביאוש.

אחרי שהבנות סיימו להתארגן הן הלכו לחדר האוכל, הם נעצרו בכניסה לחדר.
"שחכתי את הפלאפון שלי" אמרה מגי בבהלה.
"נו באמת…" אמרה רותם ביאוש.
"לכי תביאי אותו" אמרה סיון.
"אוקי, תחכו לי פה" אמרה מגי ורצה לחדרה.
"אתן מתכוונות להיכנס או להישאר פה?" אמר הילד בעל שיער הבלונדיני בפרוע.