בית ספר למתחרים (TalesRunner School) – פרק 1 חלק 2/4

"מגניב! אימון ראשון ביום הראשון ללימודים!" אמרה רותם בהתלהבות.
"כן!" אמרה סיון בהתרגשות.
"שימו לב תלמידים" אמר המורה אפולו כאשר כל התלמידים הגיעו לחדר האימונים "תכירו את התלמידים המצטיינים שלנו, אלירז… "
"היי" אמר אלירז במתיקות.
"יותם…" המשיך המורה אפולו.
"היי…" אמר יותם בחיוך מזויף.
"ורון." סיים המורה אפולו בהצגת התלמידים.
"…" רון לא הגיב.
"הם יראו לכם את הטכניקה." אמר המורה אפולו "אבל קודם אתם צריכים לדעת איך נכנסים למפה, כולם לקחת את השעונים שיש בארגז שלידי.
כשאתם שמים אותו על היד, אתם לא יכולים להוריד אותו, ככה לא תאבדו אותו, דרכו אתם נכנסים למשחק".
הבית הספר הזה הוא בית ספר שונה, לא לומדים שם תנ"ך או ספרות או כל מקצוע אחר,
חוץ מהסטוריה, מתמטיקה ואנגלית: שבמקצוע הסטוריה לומדים שם על ההסטוריית "בית הספר למתחרים". ואנגלית הוא מקצוע מאוד חשוב לבית הספר הזה משום שכולם שם באים מארצות אחרות, ועברית זאת לא ממש שפה משותפת לכולם, אז אלה שלא יודעים עברית יש להם שיעורי עברית אחרי הלימודים.
הכיתות בבית הספר הזה נקראות בשמות:
השנה הראשונה נקראת "כיתת בגינר",
השנה השנייה נקראת "כיתת ראנר",
השנה השלישית נקראת "כיתת פרו",
והשנה הרביעית והאחרונה נקראת "כיתת פי-אי", באנגלית אומרים P-A.
מה שטוב שם והכי מגניב ולא מציאותי, זה שמהשעון הם יכולים להכנס לתוך מגרש אתלטיקה,
זה לא סתם לרוץ ולעשות ספורט כמו בשיעורי ספורט משעממים.
זה להכנס לתוך מפה אתלטית וכל מפה שונה ממפה אחרת, וכל מפה קשה יותר ומאתגרת יותר.
יש גם כמה טכניקות שהם בכלל לא מציאותיים, ואפשר לעשות אותם רק כשאתה נמצא בתוך מפה, כמו למשל 'קפיצה מהירה' ויהיו עוד כמה בהמשך.
"עכשיו יותם, אלירז ורון ידגימו לכם איך עושים 'קפיצה מהירה' " המשיך המורה אפולו.
לפתע מסך ענקי הופיע מולם ובתוכו נמצאים אלירז,יותם ורון בתוך המפה 'ספייד'
יותם, אלירז ורון התחילו לרוץ.
"כפי שאתם שמים לב שהם קופצים הם רצים יותר מהר וכשהם נוחתים למעטה הם נוחתים באיטיות וככה כל המשחק."
"איזה מגניב יותם" אמרה רותם בהתלהבות.
"לא ממש אהבתי אותו" אמרה סיון בזלזול.
"טוב, עכשיו תורכם" אמר אפולו.
"הגיע הזמן!" אמרה רותם בחוסר סבלנות.
"לחצו על הכפתור האדום…" הסביר המורה אפולו.
כולם לחצו על הכפתור האדום, ולפתע עלה מסך מגע מול עיניהם ועל המסך מגע היה תמונה, ובצדדי התמונה היו חצים.
"יעלה מולכם מסך מגע, יש לכם בצדדים חצים, לחצו על אחד מהם וחפשו את המפה 'ספייד', כאשר מצאתם אותו, לחצו עליו פעמיים" אמר המורה אפולו.
כל התלמידים התחילו ללחוץ על אחד מהחצים, והתמונות עברו עד שהם מצאו את המפה 'ספייד' ונכנסו לתוך מגרש אתלטיקה.
"כולם לעמוד בקו ההתחלה" אמר אפולו.
כולם הלכו לקו ההתחלה והתכוננו לריצה.
"תתחילו לרוץ!" צעק אפולו.
כולם ניסו לעשות 'קפיצה מהירה' אך לא כולם הצליחו, רון ואלירז עזרו למתקשים ויותם ישב בצד בלי לעשות כלום.
"תעזור לנו יא עצלן!" אמר אלירז בעצבים.
"אני עייף, לא באלי לעזור לחלשים ומעפנים כמוהם" אמר יותם.
סיון לא הצליחה, ונפלה כל הזמן, יותם ראה אותה והתחיל ללכת לכיוונה.
"אידיוט… לה אתה עוזר ולאחרים לא?!" אמר אלירז בעצבים.
"שתוק. היא סקסית!" אמר יותם ורץ עליה.
"זה לא טוב, תסתכלי עלי" אמר יותם והראה לסיון את ה'קפיצה המהירה'.
"ואו אתה טוב" אמרה סיון עמומה.
"אני יודע, עכשיו תורך"
"אוף אני אף פעם לא יצליח" התייאשה סיון.
סיון הייתה ילדה עדינה וחמודה,אבל החיסרון בה שהיא תמיד הייתה מתייאשת מדברים בקלות.
"את תצליחי, קחי את היד שלי" אמר יותם ותפס את היד של סיון.
אחרי כמה דקות של ניסיונות היא הצליחה לעשות 'קפיצה מהירה' בזכות יותם.
"תודה…" אמרה סיון ליותם בביישנות.
"אין על מה, מותק" אמר יותם בהתלהבות ורץ לקו הסיום.
"שוויצר" לפתע הופיעה רותם מאחוריה.
"רותם! הבהלת אותי…" אמרה סיון בבהלה.
"לא נורא, תתגברי" אמרה רותם "בואי כבר לקו הסיום"
"טוב… רעה…" אמרה סיון בזלזול.
כולם סיימו את המרוץ וחזרו לכיתה.