בית ספר למרגלים פרק 4

"לינוי חכי שניה " אורי אמר בעודו רץ לעברי . הבחור לא מבין רמזים כל השבת התחמקתי ממנו (עכשיו יום ראשון) סימן שאני לא רוצה לדבר איתו.
"מה" אמרתי.הוא הצליח להגיע עלי.
"דיברת אם קייט" שאל אורי .כמובן שהוא קרא לי בשביל זה ,אוף אני שונאת להיות במצבים כאלה.
"כן דיברתי אם קייט אבל לא עליך!!" אמרתי לו או יותר נכון צעקתי.
"נו .. אז דברי איתה "אמר אורי בקוצר רוח.
"אם אתה כל כך רוצה לומר לה שאתה מאוהב בה תגיד לה בעצמך!!" אמרתי והלכתי משם. אוףף אני יודעת שסתם התנהגתי מגעיל, הוא לא יודע מה אני מרגישה אליו ,הוא מבקש טובה ואני מתנהגת כמו כלבה בגלל שאני לא רוצה להגיד לקייט חברתי הטובה 'הייי קייט את יודעת שאני דלוקה קשות על אורי, ותנחשי מה עוד הוא בכלל דלוק עליך והוא ביקש ממני לדבר איתך'. לעזאזל עם הרגשות שלי כבר…
"לינוי..לינוי..לינוי!!! את איתי" אמרה אליס וקטעה אותי ממחשבותי.
"כן….סליחה מה?"שאלתי.
"יש עכשיו שיחה באולם לכל המתלמדים ,בואי אנחנו מאחרות"אמרה אליס.
"מה על מה ?" שאלתי.
"על המשימה הגדולהה "אמרה.
"מההה טוב בואי ,מה אנחנו עומדות כאן" אמרתי בהתרגשות.
הגענו לאולם ,ומאמנים שלנו ומנהלת הראשית(אמא שלי) דיברו על המשימה הגדולה ואמרו את הפרטים ואמרו מתי התחרויות לקבוע מי הולך יהיו.
המשימה הגדולה דומה למשימות הרגילות שעושים כל שבוע רק שהיא שונה לגמרי ,זה לא כמו המשימות שעושים לנו כל שבוע לקבוצה המנצחת, מדובר על משימה שהיא משהו בגודלל משבר ביטחוני עצום של המדינה. למשימה כזאת לוקחים המתלמדים כל שנה, עם סוכנים מיומנים לא עם בוגר שלא מזמן סיים את ה'לימודים'. אבל רק את המתלמדים המנצחים בתחרות הולכים ולא הקבוצה המנצחת, כלומר כל אחד מתחרה לעצמו בתחרות -שקובעת מי מהמתלמדים זוכה ללכת אל המשימה הגדולה. ובסוף התחרות 10 המנצחים יצאו למשימה ביחד.
כולם הלכו לחדרים להתכונן לתחרויות ,אני כל כך הולכת לנצח בתחרות הזאת….

כולם הגיעו לאולם התחרויות ולא האמנתי למראה עיניי הולך להיות הרבה יותר קשה לנצח ממה שחשבתי….

"למקומות היכון הכן וצא" בום (מהאקדח-שמורה מתי מתחילים)
כולם התחילו לרוץ בלי לראות אף אחד בעיניים כדי לנצח…