בית ספר למוטנטים פרק 6

-כעבור שנתיים-
״יומני היקר,
לאחר חודש שעזבתי את הפנימייה ועברתי לבית החדש גיליתי שפלים עלה על עיקבותי ויצא לחפש אותי,אז ארזתי את דברי מהר ויצאתי לשדה התעופה הקרוב שם גיליתי שיש כרטיסים לקוריאה וניצלתי את זה.
שם אני גרה היום כבר שנה ו11 חודשים בערך עם ילדתי המתוקה בת שנה ושלוש חודשים.
קראתי לה ליליאן.
היא ממש יפה,את שערה האדום כאש ירשה מאביה וממני את העיינים הירקות כחולות כצבע האוקיינוס ועורה לבן כשלג צחור.
אני לא ישקר ויגיד ששכחתי מה קרה באותו יום וכמה כאב לי ללדת את הבת שלנו לבד אבל…לא יכולתי לסלוח לו.
טוב,לא משנה עכשיו אני יתרכז בדבר החשוב.
היום קודמתי למנהלת והמשכורת שלי הוכפלה .אבל מה שהכי שמח שאני יעבוד עם מפורסמי הקייפופ והלהקות המצליחות.
אבל עכשיו שמחה שהכל הסתדר ואני והבת הקטנטנה שלי בסדר.״
סגרתי את היומן והנחתי אותו במגירה הסודית שלי.
לפתע שמעתי את ליליאן בוכה ״כנראה היא רעבה״ חשבתי לעצמי והלכתי אל החדר התכלכל שצבעתי אותו לפני שנולדה.
הרמתי אותה וליטפתי את ראשה הקטן שכבר הצמיח פלומה קטנה של שיער אדמדם.
הי ציחקקה וחיוך מתוק נמתך על פניה ,חייכתי והבטי בעייניה .
ירדתי איתה למטבח המפואר שלי והכנתי לה בקבוק מטרנה .
הבאתי לה לאכול אותו והיא אכלה הכל כמו ילדה טובה,.
ליטפתי את גופה הקטן עד שנרדמה בחיוך והחזרתי אותה למחטתה הגדולה והתכולה-לבנה.
חזרתי למיטתי ונשכבתי,עוצמת את העיניים והנה שוב הגעגועים לפלים מציפים אותי.

-נקודת מבט של פלים-
אחרי שהצלחתי לדבר עם דנה ולגלות את הכתובת של זואי החלטתי לטוב אליה ולספר את האמת על כל מה שקרה באותו הלילה.
עליתי על המטוס והתישבתי בכיסא שלי במחלקה ראשונה.
חשבתי על הפנים היפות של זואי ועל אותו לילה קסום שהיה ….התגעגעתי למגע ולנשיקות הקטנות שלה והחיוך היפה שחייכה תמיד.
תוך כדי מחשבות רבות עלזואי מצאתי את עצמי נרדם….
לאחר כמה שעות וחלומות ל זואי הטייס העיר בכריזה ״אנחנו נוחתים בקוריאה הדרומית עוד חמש דקות נא לחגור חגורות ולהישאר במקומכם״
הידקתי את החגורה ואמרתי בליבי ״הנה אני מגיע זואי״.

-זואי-
התעוררתי בבוקר לצליל הבכי של ליליאן המעיד על זה שאני צריכה להחליף לה חיתול.
הלכתי לחדרה,הרמתי אותהמי מיטתה והחלפתי לה חיתול ולאחר מכן הלבשתי אותה באוברולסגלגל וחולצה לבנה עם נעליים קטנטנות בצבע לבן .
הושבתי אותה בלול העמד מול הטלוויזיה במרחק מעט רחוק (עדיין לא רוצה להרוס לה את הראייה בגיל צעיר) והלכתי להתארגן.
עשיתי אירגוני הבוקר הרגילים כשנשמע צילצול ״זה בטח הבייביסיטר של ליליאן״ חשבתי לעצמי ורצתי למטה מאורגנת לבוקר שגרתי במשרד.
שפתחתי את הדלת עמדה שם אישה מלוכסנת עיינים ושיערה שחור חלק מקלות,פנייה מעוטרות בקמטים קטנטנים ולבושה פשוט.
״בוקר טוב גברת זואי״ חייכה אלי אן ״בוקר טוב גם לך״ השבתי והיא ניגשה ליליאן . הלכתי לכיוון המטבח לוקחת את התיק והמפתחות ויצאתי לבחוץ מה שראיתי לא ציפיתי לו.
ראיתי את פל…ים
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי והבטתי בעיניו ״באתי להסביר לך הכל״ השיב בחיוך .
באתי להשיב לו אך הדלת נפתחה וממנה יצאה אן עם ליליאן הקטנטנה ״זואי הבת שלך רוצה לתת לך נשיקה לפני שתצאי לעבודה״ אמרה אן בחיוך והסתובבתי ומולי נגלה הפנים המופתעות של פלים ״המשכת הלאה?אני מצטער שבאתי״ אמר בצעקה והסתובב חזרה לכיוון המכונית הסחורה ״חכה ״ צעקתי לפתע,הוא הסתובב עם פנים זועפות ״מה?״ צעק ״ליליאן היא….״ גמגמתי ״מה היא?תעני לי זואי״ שאל פלים
״היא הבת שלך״ צעקתי וראיתי את אן מבולבלת וליליאן בוכה אך הפנים של פלים השתנו ״היא הבת שלי?״

המשך יבוא