בית ספר למוטנטים פרק 25

"על מה דיברתם?" שאל פלים והסתכל על במבט חושדני
"סתם דיברתי הם הספק שלנו" אמרתי בקול גבוהה שגרם לחשד שלו להתגבר
"ולמה דיברת איתו?" הוא שאל בקול חלש אך תופני ואמרתי "נגמר לנו המטהר אוויר ואתם הבנים מסריחים את השירותים" והואט המשיך להביט בי במבט תוקפני עד הרגע שהתפוצץ מצחוק ואמר "מה שנכון נכון" והלך משם ואני מנגב את הזעה על מצחי "זה היה קרוב" מלמלתי וחזרתי לעיסוקיי היום יומיים.
-נקודת מבט של פלים-
יצאתי מהחדר של פרופסור אקס עצבני,הבנתי שהוא מסתיר ממני משהו ואני עוד יגלה על זה
אבל עכשיו אני צריך ללכת לראות את זואי כי אני מתגעגע עלייה מאוד למרות /שדיברנו לפני חמש
דקות.
הלכתי לכיוון החדר שלה שראיתי שעדיין הדלת פתוחה אז נכנסתי וראיתי את זואי שוכבת על הרצפה ושלולית של דם.
רצתי עלייה והרמתי את ראשה וניסיתי להעיר אותה אך היא לא התעוררה….
-נקודת מבט של זואי-
אחרי שפלים הלך כדי לדבר הם פרופסור אקס נכנסתי למקלחת טובה וחמימה
פשטתי את השמלה והנעלי עקב ונכנסתי למקלחת.
המים החמימים הנעימו לי והרגיעו אותי,חשבתי על היום שעבר ועל הארוחה הרומנטית שפלים הכין בשבילי.
לאחר מחשבות רבות על כמה פלים רומנטי וכמה הוא מקסים יצאתי מהר מהמקלחת לפני שאני יהפוך למין קמטים מרוב שהייה מרובה במים.
התנגבתי טוב טוב והתלבשתי בפיג'מה כחולה וסגולה ויצאתי מין חדר האמבטיה והלכתי לכיוון המחשב.
ראיתי כמה התראות מדנה וכרגיל מאן הכלבה שכותבת לי "הוא שלי תתרחקי ממנו"
ועוד כמה דברי שנאה אבל דבר אחד משך את תשומת ליבי,מישהו שלח לי צאט ממשתמש אנונימי,
כתבתי לו "מכירים?" ולחצתי שלח לפני שהתחרט וכעבור שנייה הוא שלח "לא וגם לא תכירי"
"מזאת אומרת?" שאלתי והוא ענה "אני מאוחוריך" והתחלתי לצחוק "זה בדיחה גרוע מאוד אז תפסיק" שלחתי "אז איך אני יודע שיש לך פיג'מה בצבע סגול וכחול " וליבי נעצר לרגע "מה אתה רוצה?" שאלתי והוא שלח "אותך".
קמתי מין הכיסא במהירות ורצתי לכיוון הדלת אך היא נסגרה ומשום מקום יצא איש בעל מסכה ולפי בגדיו שהדגישו את שריריו הבנתי שהוא מתאמן.
"בבקשה מה את…" ולפני שסיימתי הוא הוציא מקל ונתן לי מכה בראשי,נפלתי על הרצפה ושלולית דם צצה וגופי משותק ורק מה ששמעתי "חבל שילדה יפה כל כך הייתה חייבת למות בגלל נבואה מטומטמת"
"נבואה על מה הוא מדבר?" שאלתי את עצמי בעודי בחדר שחור "איפה אני?"