בית ספר למוטנטים -הדבר שישנה את חיי

-מגנטו-
כאשר המשרתת יצאה מחדרי חשבתי לעצמי,איך התוכנית לא פעלה?הרי הכוחות שלי חזקים יותר מכל מוטנט אשר קיים ביקום הזה,אני הבן של לוציפר אשר ידוע כ״השטן״
לא הצליח בכישוף כפייה מסכן?.
התעצבנתי כלכך שהתחלתי לשבור כל דבר שהיה קרוב אלי,בין החלונות לרהיטים.
לפתע הדלת נפתחה וליז עמדה שם,היא נכנסה בהליכה חיננית לעברי בעוד מביטה בי במבט מפתה.
״מה את רוצה הפעם?״ שאלתי בחוסר סובלנות ״אותך״ אמרה והתיישב עלי ונשקה נשיקה קצרה על שפתיי ״אני עסוק עכשיו,לכי״ צעקתי וגופי עלה באש,מרוב בהלה ליז נפלה והביטה בי במבט מפוחד ויצאה בריצה מהחדר עם דמעות בעינייה.
אין לי כוח לריגשי,אין לי בכללי לכלום.
אבל החלטתי משהו ,החלטתי שלא משנה מה זואי תהיה שלי וגם עם יצטרך לרצוח כל אחד בדרכי.
חייכתי חיוך זדוני והבטתי בשאריות מהתמונה של פלים ״אתה המטרה הראשונה״ אמרתי לעצמי וצחקתי ,צחוק מרושע שכל אחד היה חושב שאני משוגע .

-זואי-
בוקר,ציפורים שרות להם,שמש חמה המאירה את החדר ואני?אני שוכבת לצד מישהו שאוהב אותי ואני אותו.
כן דבר כזה לא היה יכול להיות טוב יותר .
פתחתי את עיניי וראיתי את פלים מביט בי ״מה?יש לי משהו על הפרצוף?״ אמרתי
״לא,את פשוט יפה ו…״ השיב ״ו..״ מה הוא רוצ. להגיד לי?להיפרד שוב? ״אני התגעגעתי עליך מאוד כשהיית בקומה ועשיתי משהו רע אבל תביני אני אוהב א..״ לא נתתי לו לסיים את המשפט וקמתי מין המיטה כאשר סדין כרוך סביב גופי ״מה עשית?״
אך הוא שתק ״מה עשית?״ שאלתי שוב בקול רם ״הייתי עם…מישהי כי…..״ פה ליבי נשבר ״כי חשבתי שאת מתה,שלא תחזרי אליי יותר….חשבתי שתשאירי אותי לבד״ צעק ״צדקת במשהו אחד,אני לא חוזרת אלייך יותר ועוד משהו ״ אמרתי בבכי ״מה?״ השיב ודמעות בצבצו בעיניו ״אתה שכבת איתה?…״ הוא השפיל את ראשו ״כן או לא?״
פה התחלתי לצעוק כמו משוגעת ״כן…אבל חכי שנייה …תני לי להסביר״ אך הדבר הבא שעשיתי,יותר נכון שני דברים זה להתלבש במהירות ולאחר מכן לצאת מהחדר לא לפני שנתתי לו סטירה.
מחשבות רבות חלפו בראשי,למה הוא בגד בי ככה ועוד מספר לי אחרי הערב הקסום הזה?
אני שונאת אותו והפעם לא אכפת לי מה,נשבעתי לעולם לא לחזור עליו.

-כעבור חודש וחצי-
הייתי בשיעור כשביטני החלה לכאוב והרגשתי את הארוחת בוקר מטפסת בחזרה למעלה.
יצאתי בריצה לכיוון השירותים בעוד סטורם מנסה להבין מה קורה לי .
הקאתי את נשמתי ולאחר מכן הורדתי את המים ושטפתי ידיים .
הייתי חייבת לעביר את הטעם המגעיל מפי לכן הלכתי למכונת השתייה הקרה וקניתי קולה.
שתיתי אותה וכבר הרגשתי את הטעם חולף .
לאחר שסיימתי לשתות את הפחית קולה הקרה ניגשתי לאחות שתבדוק אותי.
״היי זואי,מה את עושה פה?״ שאלה ג׳ן כאשר נכנסתי לחדר ״אני בזמן האחרון מקיאה וישלי סחרחורות אז חשבתי לבוא לבדוק״ השבתי בחיוך ״כמה זמן זה ככה ?״ התעניינה ג׳ן ״בערך שבוע למה?״ עניתי בטון חשדני ״שמת לב עם היה משהו חריג כמו
את מאחרת…״ ופה הסמקתי מבושה ״שאת מזכירה את זה באמת אבל יש בעיה?״ שאלתי אך שרר שקט וכבר קלטתי ״את לא רומזת שאני בהריון?״
היא הנהנה ״נוכל לדעת רק באמצעות בדיקה״ אמרה ג׳ן וניגשה לארון והוציאה בדיקת הריון ביתית,היא הגישה לי אותה בחיוך ואני הלכתי לעשות אותה.
-כעבור שלוש דקות-
״הגיע הזמן לראות את התשובה״ אמרה והגישה לי את הבדיקה ״אני מפחדת״ עניתי בכנות ״נספור עד שלוש?״ הציעה ג׳ן והנהנתי ״1״ אמרה ואני המשכתי ״2״ ובשלוש פתחתי.
אויי לא חשבתי לעצמי
״אני בהריון-