בית הספר למוטנטים – פרק 3

"מה זאת אומרת נזכרת רק עכשיו מגנטו" צעקת עליו
"זאת אומרת ששכחתי ונזכרתי רק עכשיו להגיד לך,מוח…."
"חתיכת אידיוט הייתה צריך להגיד קודם…" אמרתי והשפלתי את ראשי לרצפה
"אל תדאגי הם לא נושכים,בעיקר…."
"וזה עוזר ממש עכשיו אידיוט!" הסתכלתי לתוך עיניו והוא צחק
"על מה אתה צוחק?" שאלתי אותו במבט עצבני
"סתם פרט שולי" אמר וצחק
"מה הפרט השולי מגנטו….?" שאלתי
"בואי נגיד שלכמה מהם יש חולשה לבנות בעיקר כי לא היה בפנימייה אף בת במשך עשר שנים"
"וזה אומר ש…"
"הם הולכים להטריד אותך הרבה מאוד ושאני אומר הרבה אני מתכוון הרבה…"
"כדי לך להתחיל לרוץ אידיוט" אמרתי בכעס
"למה כדי לי לרוץ?" הוא שאל
"כי אני הולכת להרוג אותך…" אמרתי והתחלתי לרוץ אחריו
הוא רץ כמו בחורה שרוצה ממש נעלי עקב שאישה עומדת לקנות ותאמינו או לא הייתי שמה..
אחרי שרצתי אחריו די הרבה אבדתי אותו ואין לי מושג איפה אני נמצאת.
לבסוף מצאתי את דלת הכניסה של הבית הספר ונכנסתי.
ישר שנכנסתי ללובי הגדול והיפה ראיתי חבורה של בערך שבע בנים חתיכים אם תלבושת בית הספר.
הם לא הייתי בלחץ וממהרת למצוא את משרד ההנהלה הייתי מתחילה איתם [האומנם?]
לאחר שהם הלכו והלובי היה פנוי פרצתי בריצה כל כך מהירה שהייתם חושבים שמהירות קול הייתה הכוח שלי.
הגעתי למת הבית ספר והבנתי שאם אני יעבור דרך קיר ימן ואז יעבור דרך קיר שמאל אני יגיע בדיוק
למשרד המנהל.
עברתי דרך קיר ימין אבל במקום לעבור דרך קיר שמאל עברתי דרך קיר ימין שוב בטעות.
בדיוק שיצאתי דרך הקיר נתקעתי בילד אם שיער בגוון לבן-כחול ועיניים בצבע שקוף עם כחול כזה
בטח יש לו כוח שקשור למים כמו להקפיא או לשלוט בהם…
"סליחה אתה בסדר?" שאלתי אותו
"כן מה את מפגרת…" אמר
"בונה על תדבר אלי ככה זה היה בטעות כולה חיפשתי…" אמרתי
"חיפשת מה?" שאל אותי הילד החתיך והחוצפן
"את חדר ההנהלה" אמרתי והוא אמר "בואי אחרי.."
הלכתי אחריו והוא הביא אותי למשרד ההנהלה שהיה די גדול…
כאשר הגענו לדלת של משרד ההנהלה חייכתי אליו ואמרתי לו "תודה,הצלתה אותי"
והוא הביט בי ואמר "שהיה….",הוא הסתובב והלך.
הוא היה כל כך חוצפן הילד הזה,שאומרים תודה מחזירים.
לאחר שסיימתי לקלל את הילד האידיוט הזה בראשי דפקתי על הדלת עץ גדולה של המנהל
"פתוח" שמעתי קול של זקן אומר
פתחתי את הדלת והוא אמר "שלום לך זואי חיכיתי לך"
הוא היה זקן בגיל שישים וחמש בערך על כיסא גלגלים אם קרחת.
"ממש הכנסת אורחים נחמדה ,המגנטו הזה ששלחת ממש לא חכם במיוחד"
"אין מה לעשות אין תקציב והוא עובד בחינם" הוא צחק וצחקתי איתו גם.
"אז למה רציתם אותי בבית ספר לבנים הזה?" שאלתי
"כי את אחת מעשרה מוטנטים מסוג נקבה שיש בעולם"
"למה מי יש ?" שאלתי אותו
"אותך,סטורם וג'יין שהם מורות בבית הספר ועוד כמה בנות…"
"אוקי אז מה שאתה אומר שבנות מגזע מוטנטים זה נדיר.."
"בדיוק ואת היחידה בלונדון.." אמר
"אז בגלל זה רציתם לצרף אותי?….."
"גם,ושמענו שיש לך גמישות מצוינת ואת טובה ברובים והשלכת בסכינים הרי היית במחנה אימונים צבאים לילדים בגיל שמונה עד חמש עשרה.."
"איך ידעת?" שאלתי אותו בעודי המומה
"אני קורא מחשבות וגם טלכניזס "
"מגניב.." אמרתי
"טוב מספיק לדבר הנה המדים שלך שהזמנו במיוחד ושמה יש שרותים אז לכי להחליף"
"למה להחליף עכשיו?עכשיו הגעתי?" אמרתי
"ישלנו טקס שנציג את התלמידה החדשה בבית הספר"
"אוקי…" אמרתי והלכתי לשרותים כדי להחליף למדים.
הם היו ממש יפים,זה הייתה חצאית מיני לבנה אם פסים דקיקים של שחור וחולצה מכופתרת ולבסוף ז'קט לבן הם פסים שחורים דקים כמו בדוגמא של החצאית אם "M" סמל הבית ספר ועניבה שחורה.
ובקשר לנעליים הם מעלפות הם היו נעליים אם עקב קטן והיו בצבע שחור ולבסוף גרביון לבן עד הברך שבסופו יש תחרה/
לאחר שסיימתי להתארגן סידרתי את הפוני ושמתי סיכת פפיון שחור ויצאתי מה השירותים.
הפרופסור X [שמו של המנהל] ניגש אלי והראה לי את הדרך לחדר הטקסים.
אפחד לא היה במסדרון מכוון שכולם נמצאים שמה מחכים להכרזה שתלמידה נכנסת לתיכון בפעם הראשונה.
נלחצתי אבל ממש נלחצתי.
כשהגענו לאולם הטקסים פרופסור X אמר לי לחכות לו מאחורי הוילון של הבמה.
חיכיתי.
הוא אמר כמה הודעות חשובות ולבסוף הודיע על תלמיד שבא ללמוד אצלם.
כולם לא כל כך התרגשו כמו שאני הייתי.

-נקודת המבט של פלים-
אני לא מאמין שאנגל שלח אותי ולא חבר מועדון אחר לבדוק אם התלמיד החדש מתאים למועדון המבוקש "HELL FIRE",הוא בטח לוזר או חכם גדול אם עשו לו טקס כזה גדול .
אני ממש מעוצבן שיש רק בנים בבית הספר ואפילו לא בת אחת,אני וכל בית הספר שונאים נערות בנות אנוש כי הם סנוביות …
חבל שהתלמיד זה לא תלמידה מוטנטית למרות שזה נדיר….

אנגל התקשר אלי ואמר "נו איך הוא נירא שווה לצרף אותו למועדון?"
"עדין לא הציגו אותו" אמרתי בקול ישנוני.
פתאום שמעתי את הפרוסור אקס קורא לתלמיד ותאמינו או לא יצא משם הילדה הכי יפה שתראו בחיים.
היה לה גוף של דוגמנית עיניים ירוקות-אפורות אם קמצוץ כחלחל ושיער בלונדיני גולש וארוך.
"אחי למה שתקתה פתאום?" שאל אנגל ושמעתי את קולת חברי המועדון ברק
"שים אותי על רמקול אנגל ושכולם יקשיבו לי"
"בסדר…" אמר אנגל ושם אותי על רמקול
"זה לא בן זה בת מוטנטית " אמרתי בקול נרגש
"מה???" שמעתי את כל חברי המועדון צועקים
אנגל נדהם כל כך שנפל הטלפון מידו והתנתק
כשבאתי להרים את הטלפון יד אחרת נגשת ומרימה את הטלפון ומביאה לי.
"היי" היא אמרה וחייכה אלי
"היי" אמרתי והבטתי בה,ביופי שלה