בית הספר למוטנטים – פרק 26
-נקודת מבט של פלים-
נכנסתי לחדר וראיתי את זואי על הרצפה ושלולית דם הקיפה את ראשה.
רצתי עלייה במהירות והרמתי את ראשה בעדינות ולחשתי לה "זואי תתעוררי" אך היא לא התעוררה
והתחלתי להיכנס ללחץ והתחלתי לטלטל אותה בעדינות בעודי אומר "תתעוררי" אבל עדיין היא לא התעוררה.
הוצאתי את הטלפון שלי מי כיס המכנס וחייגתי לפרוג.
"הלו" שמעתי את הקול הישנוני שלו ועניתי "אתה חייב לקרוא לאלאריק"
"למה אתה צריך אותו?קרה משהו" הוא שאל ואני במהירות "מצאתי את זואי בחדר שלה מעולפת ואני לא מצליח להעיר אותה אז תפסיק לשאול שאלות ותזיז תתחת שלך ותקרא לאלאריק במהירות"
והוא פשוט נדהם אך הצליח להגיד "אנחנו בדרך".
לאחר חמש דקות אלאריק ,הרופא הבן אנוש של הפנימייה והחבורה הופיע.
אלאריק התחיל לבדוק את מצב הדופק שלה ואת המכה שחטפה בראש ואמר לי "פלים קח אותה למרפאה ובנתיים פרוג תעזור לי להכין את חדר הניתוח".
פרוג אמר "בסדר" ואני הנהנתי ויצאתי מהחדר בריצה לחדר המרפאה ושהגעתי הנחנתי אותה על המיטה הלבנה ולחשתי לה "תהיי חזקה יפה שלי" ונישקתי לשפתיה הורדרדות שעדיין לא איבדו את צבעם הטבעי.
-נקודת מבט כללי-
"ומה איתנו?" שאל אנגל והצביע עליו ושאר החבורה ואלאריק אמר "אתם יכולים להיות בצד ולהיות שקטים ויפים" אנגל הביט בו ואמר "זה מתאים לי" וחייך לעצמו וכולם הלכו למרפאה.
בינתיים פרוג ואלאריק הכינו את חדר הניתוח בזמן שכולם התפללו לשלומה של זואי.
-נקודת מבת של זואי-
"הלו,מישהו פה?" אך אפחד לא ענה "איפה אני?" שאלתי שוב אך שמעתי רק הד..
"לי יש את התשובות לשאלותייך ילדתי האהובה" שמעתי קול נעים שעביר בי זיכרונות מילדות
ולפתע עמדה מולי אישה עם שיער בלונדיני ועיני טורקיז המשדרות חביבות ,היא עמדה בעמידה חיננית ולבשה בגדים כמו אלא של הנסיכות רק פחות מוגזמות.
"מי את?" שאלתי והבטתי בה אך שיישרה מבטה אליי , השפלתי את מבטי והבטתי ברצפה השחורה
אך היא הרימה את ראשי בידה הנעימה והחמימה ואמרה "את לא מזהה אותי?"
היא חייכה חיוך ממיס ופתאום עלו לי זיכרונות משנולדתי עד גיל שנה
"אמא" אמרתי וקפצתי עלייה בחיבוק והיא חיבקה אותי חזרה ואמרה "התגעגעתי אלייך כלכך ילדה יפה שלי"
לאחר שהתנתקנו מהחיבוק והשלמנו פערים שאלתי אותה "אמא אני יודעת שזה פתאומי אבל אני חייבת לדעת על הנבואה שכולם מדברים עלייה"
"אחד מבני המוטנטים הראשונים שנולדו כוחו היה להסתכל לעתיד והוא ראה שהיה מלחמה בין המוטנט החזק ביותר לנערה צעירה ויפיפייה אשר רוצה לשחרר את המוטנטים משליטתו"
"רגע יש מלך למוטנטים?" שאלתי והיא אמרה "כן אבל לא הוא יש אחד יותר חזק ממנו,כוחו הו בן אלמוות ומספרים שהוא שאב כמה כוחות של לוחמי המוטנטים החזקים ביותר"
"ואני הנערה שהולכת להילחם נגדו נכון?" שאלתי והיא ענתה בחיוב
"אבל אני חלשה,אני יכולה רק לעבור דרך קירות" אמרתי בעצב אך היא הפסיקה אותי "את הבת שלי ושל מלך המוטנטים,את אף פעם לא תהיי חלשה"
"רגע אבא שלי זה המלך?" "כן ענתה" וחייכה עלי
"חוץ מזה את הולכת לקבל עוד כמה כוחות בהמשך" אמרה בלחש אך שמעתי אותה
"טוב אז מה עושים עכשיו?" שאלתי כלא מבינה "את צריכה לחזור הביתה"
"איך" שאלתי "תחשבי על כל הדברים שנותנים לך כוח רצון להמשיך לחיות"
"אבל אני לבד אני כלכך לבד בלעדייך ובלעדיי אבא"
"ומה הם החבורה או פלים או הורייך המאמצים?"
"יש משהו במה שאת אומרת" אמרתי אך היא נעלמה ומה שנשאר לי זה לחשוב על האנשים שאני אוהבת.
ולפתע עור לבן וחזק הכה בי…
תגובות (6)
קצצצצצצצר *~*
תמשיכייי דחוווף , באממת דחוווף >
מסכימה עם דנה!!!!! תמשיכי!!!!
מקסים מושלם אהבתי כל כך משהו משהו ואל תלחצי אם הבנות אומרות שזה קצר כי לאורך הסיפור לעניות דעתי אין משמעות אלא לתכנו ובכך את הצלחת ועוד איך הצלחת אשמח אם תמשיכי ממני באהבה בקי♥♥
מקסים מושלם אהבתי כל כך משהו משהו ואל תלחצי אם הבנות אומרות שזה קצר כי לאורך הסיפור לעניות דעתי אין משמעות אלא לתכנו ובכך את הצלחת ועוד איך הצלחת אשמח אם תמשיכי ממני באהבה בקי♥♥
נווווווווווווווווווווווווו?
תמשיכייייייייייייייי !!!!!!!!!!!
כל קוראים בית ספר למוטנטים אני יעלה פרק בתחילת הלימודים וההמשך זה עונה שנייה כי זה מין מחולק