בית הלחישות – פרק 2 להפסיק או לא להפסיק זאת השאלה ..

עמדתי מסתכלת על איאן שבכיף שלו יושב לי על המיטה , העיניים שלנו נפגשו ומבטי צנח למטה
שמתי את המזוודה קרוב למיטה " איאן צא מהחדר שלי "! צעקה יובל בכוח .
" טוב ימעצבנת , זה המקום הכי שקט בכול הבית אז באתי לכאן לחשוב " אמר איאן והעביר את ידו
בשערו השחור עם הפסים הבלונדינים שהשתלבו ביחד ונראו כצבע אחד , זהוב שחור כזה .
" אתה יודע שמריון מחפש אותך "? שאלה יובל ושלבה ידיים .
העיניים של מריון נפקחו והוא קם מהמיט במהירות " טוב אני הולך להעמיד פנים יושן לה'ת " הוא אמר
וטרק את הדלת , קפצתי פשוט מהטריקה של הדלת החומה והמקושטת " אממ " מלמלתי בזמן
שיובל החזיקה בראשה וצנחה על המיטה " איזה בעיות יש עם הילד הזה "? היא מלמלה ואז פקחה
את עינייה " אהה כן נכון " היא אמרה ונגשה אלי " זאת המיטה שלך כמה דקות יש ארוחת ערב, כדי
לך להרגן כבר את הדברים " היא אמרה בקול מתוק ולא עצבני .
" תודה " אמרתי לה והיא הינהנה , פתחתי את המזוודה והתחלתי להוציא דברים ממנה אל הארון ,
אחרי שסיימתי להוציא את הדברים החלקתי את אחת המזודוות אל מתחת המיטה , מהזודוות האחרות
הוצאתי את שאר הדברים כמו תמונות , ציורים ותמונות ועוד כול מיני שטויות , החלקתי גם את המזודוות
הללו וישבתי על המיטה " אוקיי סיימתי " אמרתי וראיתי את יובל שוכבת על המיטה ומסתכלת על שעונה
כבר מספר דקות כאילו היא סופרת את הדקות שלה , היא מזיזה את אצבעותייה לאות שניות וסופרת את
הדקות " למה"? שאלתי את עצמי ונערתי את ראשי למחשבות אחרות .
" אפס " היא מלמלה וקמה מהמיטה והצביעה עלי " את אמורה לדעת לספור את הדקות בגלל מריון , הוא
תמיד עומד בלוח הזמנים לא משנה איך הוא תמיד מדייק בדקה " אמרה יובל וגלגלה את עינייה .
"עוד מורה שמדייק " מלמלתי לעצמי ושבלתי את ידיי והוצאתי מכיס המעיל שלי את הפלאפון ופתחתי
אותו , חמש שיחות שלא נענו מריי , חייגתי בסתר אל ריי שכנראה חכתה שאני אטלפן אליה שהיא במהירות
ענתה " הלו "? שאלתי בחשש את ריי והתרחקתי מהטלפון .
" למה לא התקשרת אלי "?! צעקה אלי ריי ככה ידעתי שהיא תצעק אז עשיתי לי מתקפת הגנה והרחקתי
את הטלפון .
" אממ הייתי עסוקה " מלמלתי לה " אני הולכת לאכול נדבר " אמרתי לריי ונתקתי במהירות את הטלפון
שיהיה לי זמן להמציא תרוץ , נשכבתי על המיטה שהפלאפון קרוב ללב .
" בואי רייצ'ל הולכים לאכול " שמעתי את קולה של יובל במוחי , פקחתי את עיניי וראיתי אותה מנערת אותי
וקוראת בשמי " אוקיי יובל " אמרתי ונעמדתי על הרגליים שאני חצי ישנה .
יובל פתחה את ידית הדלת וסימנה לי לצאת , סמנתי לה עם האצבע שנייה והורדתי את המעיל ולתליתי אותה על ידית הארון " בסדר " אמרתי לעצמי , מקום חדש , חיים חדשים , אופי חדש בסדר !
יצאתי עם יובל מהחדר שלנו והתקדמנו אל עבר הדלת הלבנה שהיה כתוב עליה בכתב זהוב " חדר האוכל " , יובל פתחה את הדלת ונכנסנו , היה שם שולחן ענק שעמד באמצע בחדר וישבו שם שש אנשים שני בנות וארבע בנים בניהם ישב איאן , ישבה שם ילדה עם שער שטני ופוני לצד , וילדה עם שער חום מתולתל , בן בלונדיני , בן עם שער חום ועוד בן עם שער קצוץ ומתולתל בצבע שחור " יובל " קרא הבן הבלונדיני אל
יובל והיא נופפה לו " רוצה להכיר את החברה החדשה שלך "? הוא שאל ונראה נחמד .
" מעניין לנו לדעת את מי איאן הפיל ולא בקש סליחה " הוסיף הבן עם השער השחור והקצוץ .
איאן נזף בו מבט ויובל מהרה לומר " זאת רייצ'ל אל , היא הילדה החדשה השנה , רייצ'ל תכירי זה מור " היא הצביעה על הנער הבלונדיני " תיר " היא הצביעה על הנער עם השער השחור והקצוץ " וזה רון " הצביעה על הנער עם השער החום " את אחי המעצבן את הכרת ראשון אז אני לא הכיר לך אותו " היא אמרה והתקרבה לאוזני " וגם לא כדי להכיר " היא לחשה לי וצחקתי .
הלכנו אל השולחן וישבנו , על השולחן היה הרבה אוכל טעים , " זאת רי'צה ומייפל " היא הצביעה בהתחלה על השטנית ואחרי זה על הנערה עם השער החום המתולתל " נעיר להכיר " אמרתי והם חייכו חיוך , יותר נכון נראה לי רי'צה חייכה חיוך ומייפל חייכה חיוך מזוייף " מה יש למייפל "? שאלתי את יובל והיא הרימה את כתפייה " זה בגלל שמייפל לא אוהבת חדשים היא אוהבת להיות קבוצה " לחש לי מור וחייכתי .
" אל תדאגי " קרץ לי תיר וחייכתי , לקחתי לי לאכול סלט ואיאן הסתכל עליה בצורה הכי מוזרה שראיתי " יובל " נערתי אותה ביד " מה "? היא לחשה לי .
" אח שלך מפחיד אותי " צחקתי ולגמתי ממיץ התפוזים שעמד על השולחן .
" הוא מפחיד את כולם" אמרה יובל בקול ולקחה חתיכת לפה מהבשר שהיה על צלחתה .
" הוא ומייפל מתאימים " אמרתי ויובל חייכה " נכון " הוא הוסיפה .
" את יודעת כמה פעמים אמרנו להם זאת אבל הם לא התייחסו אחד לשני הם שונאים אחד את השני " אמרה רי'צה וצחקה " אולי אנחנו שומעים אתכם " אמרו איאן ומייפל בפה אחד וכול צחקו , מייפל עשתה פרצוף מפחיד ושפכה עלי את המיץ התפוזים " מה יש לך "? צעקה יובל על מייפל ומייפל צחקה .
" אופס " היא אמרה וקמתי מהשולחן " זה בסדר " אמרתי והתקדמתי אל עבר דלת הכניסה של חדר האוכל " מייפל תמיד יגעו אנשים חדשים , שנה שעברה יובל ואיאן הגיעו , זה שאת הראשונה שהגעת לבית הלהב זה לא אומר שאת אחראית " צעקה עליה ר'יצה .
" מה שתגידי " אמרה מייפל , נגעתי בידית הדלת שהידיים שלי דפיקות ופתחתי אותה " אככ , אני כולי דביקה " אמרתי לעצמי שאני הולכת לחדר , פתחתי את הדלת ונכנסתי , עמדתי מול הארון שאני מזיזה את כול הבגדים לשני הצדדים ופתאום קרן שמש נורה אל תוך הארון אל מקום שם , עיגול נוצר מהשמש , נגעתי שם בעדינות מפחדת " מה זה "? שאלתי את עצמי ועל היד שלי נהיה סימן של סופה .
" מתחת לאוזני המים , מבעד לשחקים נוצר אי בו לחישות רבים " שמעתי בראשי את הבית לוחש .