" בית האומנה סטיילינסון " מה נראה לקמרון ?? הא .?
"טוב טוב " אמרתי לו ונכנסתי לחדר בחיוך ענק , איזה מזל שאני מכירה אותו .. אמרתי לעצמי ..
וישבתי על המיטה שלי .
" אלקסיס ?" שמעתי קול אבל לא של מישהי מוכרת ,זה אפילו לא היה קול של בת , קמתי במהרה וראיתי את קמרון .
" קמרון ?!? " אמרתי .
" היי אלקסיס ! " קמרון אמר לי , " קמרון מה אתה עושה פה ? , אסור להיכנס לחדרים של הבנות ! " אמרתי לקמרון בכעס .
" ואוו אלקסיס אני לא מכיר אותך ככה " קמרון אמר וחייך .
" קמרון אני נשבעת לך שאם אתה.." אמרתי לקמרון אבל קמרון צחק ואמר בזלזול
" מה את תקראי לג'רמי , אוי אני ממש מפחד … " , " לא אני לא אקרא לג'רמי כי אני יכולה להסתדר בעצמי" אמרתי לקמרון , " תרגיעי אני לא מתכוון לעשות לך כלום , אני פשוט באתי לומר לך שאני מצטער " קמרון אמר לי ," מצטער ? " אמרתי לו , " כן , אני מצטער על .. את יודעת " קמרון אמר , לסלוח לו ?? אחרי הכול , אחרי הלילות שבכיתי בגללו , אחרי ימי הדיכאון בגללו , ואחרי שהיית צריכה אותו שם בשבילי והוא לא היה , נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי לקמרון את מה שהכי נכון לומר , " זה בסדר אני סולחת " , " באמת ?" קמרון אמר מחויך , " כן כן באמת " אמרתי לו , " תודה אלקסיס " קמרון אמר והתקרב אליי , קרוב מהרגיל , " קמרון ! " צעקתי עליו ודחפתי אותו ממני , " מה ?" קמרון אמר והסתכל עליי במבט מבולבל , אוי ואבוי הוא לא הבין אותי נכון , כל כך מתאים לו , " קמרון אני סלחתי לך אני רק סלחתי !!! לא אמרתי שאני חוזרת אלייך או משהו! " צעקתי עליו , " מה ? ,חשבתי ש.. אבל .. את כבר לא אוהבת אותיי ? , אנחנו לא חוזרים להיות כמו פעם ?" קמרון אמר לי , " ממש לא ! " אמרתי לו , " אלקסיס אל תהיי כזאת " קמרון אמר והתקרב אליי , " קמרון תתרחק !" אמרתי לו , אבל הוא לא הקשיב והוא המשיך להתקרב הייתי המומה ! קמרון המשיך להתקרב כבר קרוב מדיי , לפתע הדלת נפתחה והתפללתי שזה לא מי שאני חושבת שזה אבל כן זה היה ג'רמי ואני הייתי בשוק , " אלקסיס רק רציתי להזכיר לך " ג'רמי אמר ועצר כשראה את קמרון קרוב אליי , ג'רמי הסתכל עליי ואמר " לא משנה ! " ג'רמי ייצא מהחדר בטריקת דלת , " לא ג'רמי !" צעקתי , אבל ג'רמי כבר הלך ולא הקשיב , " נו אז עכשיו כשנפרדתם אנחנו חוזרים ? " קמרון אמר וחייך חיוך מטומטם , הוא עדיין לא קולט התעצבנתי מאוד ולא שלטתי בעצמי , " חוזרים? ומה אתה חושב קמרון ?? , שאנחנו נחזור להיות כמו פעם והכול טוב ויפה ?!? הא ? " צעקתי עליו , "בערך .. כן " הוא אמר לי , " אז אני אגיד לך מה אני חושבת על זה , אני רוצה שתעוף מפה עכשיו ואני לא רוצה שתתקרב אליי אף פעם !! ילד דוחה מטומטם חסר רגישות , וכמעט שכחתי קמרון אני שונאת אותך שונאת !! " הכול ייצא לי מהפה , יצאתי מהחדר , הדבר הראשון שהעיניים שלי חיפשו זה את ג'רמי , שום דבר אחר לא עניין אותי . לא ראיתי אותו , רצתי למקום שבו בדרך כלל ג'רמי נמצא בדרך ראיתי את אליסון היא ראתה אותי ובאה לפנות אליי אבל בדיוק גברת ג'יין פנתה אליה כדי לשאול משהו , היה לי מזל לא רציתי שאליסון תתחיל לשאול אותי שאלות , אז המשכתי ללכת למקום של ג'רמי , זהו , עמדתי מול המקום החשוך טיפה , נכנסתי לשם אבל ג'רמי לא היה שם , יצאתי משם ולא ידתי איפה למצוא אותו , בייאוש חזרתי לחדר שלי
כשהגעתי לשם קמרון לא היה , והיה לו מזל כי אם הייתי רואה אותו הייתי מעיפה אותו בבעיטה .
" ג'רמי ?" שאלתי בייאוש למרות שידעתי שהוא לא יהיה שם , וכשהייתי כמעט קרובה למיטה שלי נפלתי על הברכיים ופשוט התחלתי לבכות ולבכות כמו ילדה קטנה , " ג'רמי ?" שאלתי בבכי , " ג'רמי?,אני מצטערת , אני בכלל לא אוהבת את קמרון בכלל ! , אני אוהבת אותך ! " אמרתי בבכי לחלל הריק בחדר שלי , ישבתי על המיטה שלי בבכי והלכתי לישון ולפני שנרדמתי עם דמעות אמרתי " אני אוהבת אותך ג'רמי " .
קמתי , " מה אני עושה פה ?" שאלתי את עצמי ואז נזכרתי בדרמה שקרתה לי לפני שהלכתי לישון
הלכתי לבדוק מה השעה 1:00 בלילה , " ג'רמי ! " אמרתי לעצמי ויצאתי בשקט מהחדר מנסה לא להעיר את ויקטוריה והבנות , ברגע שסגרתי את הדלת , רצתי , רצתי למקום שג'רמי תמיד נמצא שם , ידעתי שהוא יהיה שם כי הוא בטח לא חושב שאני אקום בשעה כזאת .
כסוף סוף הגעתי עצרתי , לא הייתי מסוגלת להיכנס , " קדימה אלקסיס אם את גיבורה וג'רמי חשוב לך תעשי את זה " אמרתי לעצמי ונכנסתי , וכן ג'רמי היה שם , הוא ישב ברצפה וישן , בשקט בשקט התיישבתי לידו בלי שהוא יישמע אותי , וחיכתי שהוא יתעורר , " אלקסיס " ג'רמי אמר וצחק מתוך שינה , חייכתי וצחקתי קצת , אחרי כמה דקות ג'רמי קם וראה אותי . " ג'רמי אתה חייב להקשיב לי " אמרתי לו , ג'רמי הסתכל עליי ואמר " טוב , וכדאי לך שזה יהיה משכנע " , " תקשיב ג'רמי כל מה שהיה אתמול היה שטות אחת גדולה , קמרון בא אליי לחדר וביקש שאני אסלח לו , וסלחתי לו " אמרתי וג'רמי עצר אותי ואמר " סלחת לו, אז אתם ביחד ?" , " לאא ! גם אתה חושב ככה , ככה גם קמרון חשב ואז הוא התקרב אליי ודחפתי אותו ממני , ואז הוא לא קלט והתקרב אלי , אתה מבין " אמרתי לג'רמי , " לא אבל אני סולח לך " ג'רמי אמר לי , " באמת ?" אמרתי לו , " לא אז אני צוחק , תביני אלקסיס אני לא יכול לחיות יום בלעדייך את הילדה הראשונה ש.." ג'רמי אמר לי , " ש.." אמרתי בהתלהבות , " נוו זה מביך אותי " ג'רמי אמר וקם , גם אני קמתי , "את יכולה לתת לי להסביר את זה בדרך אחרת ?" , צחקתי ואמרתי לו " כן " , ג'רמי התקרב אליי ואתם בטח יודעים מה קרה ..
תגובות (0)