" בית האומנה סטיילינסון " זאת מלחמה ואני בצד של ג'רמי !!!! :)))

פרק 8:

ואז ג'רמי עצר ומלפנינו עמדה ……….. ג'נפיר , " היי אלקסיס " היא אמרה , " היי " עניתי לה .
" את יכולה לבוא שנייה לצד ? " ג'נפיר שאלה אותי , הסתכלתי על ג'רמי ואמרתי לו " אתה יכול לחכות שנייה ?" , "כן בטח " . ג'רמי התרחק וג'נפיר התחילה לדבר , " תקשיבי אני ממש מצטערת ! הייתי צריכה לומר לך על התוכנית של ויקטוריה ! אני טיפשה שלא אמרתי לך ונתתי לה לעשות את זה ! " ג'נפיר אמרה לי. " זה כבר לא משנה , וחוץ מזה זאת לא אשמתך זאת ויקטוריה לא את " ניסתי לנחם אותה אבל זה לא עזר . " אבל אני יכולתי להזהיר אותך!! לרמוז לך משהו " ג'נפיר אמרה לי והתחילה לבכות . " ג'נפיר … "
אמרתי לה אבל היא לא רצתה לשמוע , " אני מצטערת שלא אמרתי לך באמת ! אבל כשבאתי לבית האומנה הזה הקבוצהשהצטרפתי אליה הייתה עם ויקטוריה ואף אחד לא היה מתווכח איתה או לא היה מסכים איתה, וניסתי באמת שניסתי , אמרתי לוויקטוריה שאני לא משתתפת בתוכנית הזאת והיא אמרה לי שאני לא חייבת לעשות כלום חוץ מלהיות בשקט ולא לומר לך " ג'נפיר אמרה לי ואחר כך נרגעה קצת, " ג'נפיר זאת ממש לא אשמתך זאת ויקטוריה ואת הראשונה שהתנגדה למה שהיא אמרה ואת ניסית לא כמו כל הבנות האחרות בקבוצה את לא צריכה לבכות בגלל ויקטוריה הזאת ואם את באמת חושבת שאת היית חלק מזה אז אני סולחת לך " , אמרתי לג'נפיר ,היא חייכה ואמרה לי " תודה אלקסיס , תודה תודה ! " היא אמרה וחיבקה אותי , ג'רמי הסתכל מהצד והיה המום , צחקתי וסימנתי לו שאני אסביר לו אחר כך . כשג'נפיר נרגעה היא אמרה לי " טוב אני מצטערת אבל אני חייבת ללכת , וחוץ מזה אני ממש מצטערת שהפרעתי לכם " , " למי ? " אמרתי לה ,
" נו אל תשחקי אותה.. לך ולג'רמי , טוב אני חייבת ללכת " ג'נפיר התחילה ללכת וצעקה לי בדרך "תודה !"
חייכתי אליה ואז היא הסתכלה על ג'רמי ואמרה לי " בהצלחה " , " אוחח " מלמלתי וג'רמי אמר לי " מה ? " אהה שום דבר ג'נפיר אמרה לי שהיא מצטערת וזה .. " ,אמרתי לו , " לא זה , על מה היא אמרה לך בהצלחה ? " הוא שאל אותי , " אההה כלום באמת שום דבר " אמרתי לו , " נווו אלקסיס …" ג'רמי אמר לי ," ג'רמי זה באמת שום דבר , חוץ מזה קדימה ההפסקה עוד מעט תיגמר ואני צריכה עוד סיור בבית הענק הזה " אמרתי לג'רמי . " אוקיי בסדר " ג'רמי אמר לי והתחלנו ללכת.

כשנגמרה ההפסקה חזרתי לחדר שלי למרות שאני ממש לא רציתי לחזור לשם ולראות את הבוגדות האלה ואת ויקטוריה, חוץ מג'נפיר . אבל לא הייתה לי ברירה אז חזרתי לחדר. ואכן מי שלא רציתי שתהייה בחדר הייתה. ויקטוריה בכבודה (הגועלי) ובעצמה. לא התייחסתי אליה והלכתי למיטה שלי , "אלקסיס ?" ויקטוריה הסתובבה אליי ושאלה . " כן ויקטוריה " אמרתי לה והייתי קרובה לתת לה סטירה ולהעיף את החיוך המטומטם הזה ! , " רק שתדעי לך שזאת מלחמה ואני לא אוותר ! " ויקטוריה אמרה לי . " גם אני לא אוותר! " אמרתי לה והיא שוב חייכה , " יופי ! במילא זה לא כיף לנצח כשהצד השני מוותר " היא אמרה לי ויצאה מהחדר . " עוד נראה מי ינצח " אמרתי לעצמי ולקחתי את התיק שלי כדי לקרוא ספר שיעסיק אותי לא לחשוב על המפלצת הזאת ! , חיטטתי בתיק ,ובין הספרים " מנעול ומפתח" ו"דמדומים" מצאתי את הספר האהוב עליי לקחתי את הספר " ספר אלף הימים " של שנון הייל הסופרת האהובה עליי ושקעתי בקריאה .

אחרי שקראתי לפחות 3 פרקים שמעתי ברמקולים של בית האומנה שכולם צריכים להתכנס באולם הכניסה עכשיו , יצאתי מהחדר ושם אליסון חיכתה לי " את יודעת למה מתכנסים ? " שאלתי אותה ,
" אני ממש לא יודעת בפעם האחרונה שכינסו אותנו באולם זה היה כשאת הגעת " היא אמרה לי והמשכנו ללכת , בדרך ג'רמי הצטרף אלינו והגענו אל האולם שם כולם ישבו וגם אנחנו " .
" תלמידים היום יש לי הודעה חשובה , מצטרף אלינו ילד חדש " ג'יין אמרה בהתלהבות , " ילד חדש ? " שאלתי בלחש את ג'רמי , " אין לי מושג " הוא אמר , " גם לי " אליסון הוסיפה ואז שמעתי צעדים שהגיעו מהמדרגות ואז הילד החדש הופיע , אני נכנסתי הייתי בשוק ! , " קבלו את קמרון " ג'יין אמרה . " זה לא יכול להיות ! " אמרתי , " מה קרה ? " אליסון שאלה אותי מודאגת, " קמרון זה האקס שלי " אמרתי לה ,
" מה ?" היא וג'רמי אמרו וקמרון הסתכל עליי וחייך . "למה זה קורה לי " מלמלתי לעצמי והסתכלתי על ג'רמי שבהה בקמרון בעצבנות .