בין שני קירות פרק 3 כדור הסיום – הפרק המלא !

אביגל החלה להלחץ, עיניה נפקחו לרווחה, והיא הרגישה איך נשימותיה הופכות ליותר כבדות, בזמן שהיא מנסה לחשוב על דרך המלטות מן פלג, שלא היא, ולא איתמר ידעו מי הוא. פלג עמד במקומו, בזמן שיד אחת שלו מחזיקה באקדח שהיה מכוון לחלק גופו העליון של איתמר, והיד השנייה שלו סתמה את פיה של אביגל הלחוצה. איתמר ואביגל הרגישו שניהם חסרי אונים, בלי ידיעה כיצד לפעול באותו הזמן.
"אני לא אעשה לך כלום, אם לא תפריע לי בכלום" אמר פלג בפתאומיות, כשהוא ממשיך לכוון את האקדח לעבר איתמר עם ידו הרועדת, ומתקדם ימינה יחד עם אביגל לעבר מכונית שעמדה בחניה. בכל הזמן הזה, איתמר הרים את שני ידיו למעלה, והסתכל על פלג ואביגל, וגם הוא ניסה לחשוב על דרך שיוכל להציל את המצב. כל דרך התבלבלה עם האחרת, כל נתון נשמע לו שגוי, או פשוט נמחק לו בין רגע, כל מחשבה שנייה שחשב רק הגבירה בו את הלחץ שבער בעמקי גופו ורגשותיו. אף שפלג לא פגע בו בדרך כזו או אחרת, איתמר הרגיש כמעט את מה שאביגל הרגישה.
פלג פתח את דלת המכונית, ואביגל המשיכה להאבק עם גופה בפלג, בזמן שהוא הוציא מכיס הכסא שליד כסא הנהג שני חבלים ומסקינג טייפ בצבע חום. הוא המשיך להחזיק את אביגל, והלך איתה לצד האחורי של הרכב. בכל אותו הזמן, המשיך להחזיק את הנשק אל מול איתמר יחד עם החפצים, ובצד השני סתם את פיה של אביגל. הוא פתח את התא האחורי, והכניס אליו בפראות את אביגל שהשמיעה קול של כאב, בזמן שאיתמר המשיך לעמוד מטר ממול וצפה בכל. פלג זרק ליד גופה של אביגל את החבל והמסקינג טייפ והוציא בכוח חתיכה לא גדולה ולא קטנה מהמסקינג טייפ, והדביק על פיה של אביגל. בין השלב בו הוא הוא הוציא את ידו מפיה של אביגל, לשלב הדבקת המסקינג טייפ, אביגל צעקה במלוא כוחה:"הצילו!! איתמר הצי.." היא לא יכלה להשלים את המשפט, וכבר פיה נחסם. לפלג כבר הייתה חצי שליטה על אביגל. בשביל להשלים לשליטה מלאה, לקח את שני החבלים, וקשר עם חבל אחד את שני ידיה של אביגל שהיו מחוברות זו לזו, אל מוט שהיה מחובר בתא האחורי של הרכב, וממולו היה עוד מוט מחובר, ששני רגליה היו מחוברות וקשורות אליו. גופה של אביגל היה מכופף.
איתמר הסתכל עליה במבט מודאג וסימן לה שהוא רוצה לעזור ולא מסוגל לחשוב איך..היא הסתכלה עליו במבט מיואש, כשאין לה כוחות, ופלג הרים את ידו אל פתח התא האחורי בכוונה לסגור את התא, ובין רגע איתמר רץ לעבר פלג, ובתוך שניה שהגיע אליו, פלג הסתכל לכיוונו, ואיתמר הרים את ידו הימינית ונתן לפלג אגרוף ללחיו השמאלית של פלג. פרצופו של פלג עף מעט לכיוון הכביש, וכאשר התיישר חזרה, הרים את אקדחו במהירות, בזמן שאיתמר עמד מולו עם ביטחון עצמי, ונשם נשימות כבדות במיוחד, ולאחר שנייה, פלג לחץ במהרה על ההדק, ונפלט מתוך קנה האקדח כדור, "כדור הסיום" , שיצא לעבר ברכו של איתמר! איתמר עוד הספיק לראות את אביגל מסתכלת עליו בדאגה וברחמים, עד שהספיק להתמוטט על המדרכה, צמוד למכונית. פלג סובב את ראשו חזרה אל התא, סגר בחוזקה את הפתח, ונכנס בהליכה מהירה אל תא הנהג, הפעיל את המכונית, והחל לנסוע במהירות גבוהה מהמקום, בזמן שבתא האחורי, בחוסר אונים מוחלט, שכבה אביגיל מכופפת, ומייחלת לעזרה שתגיע משום מקום.
בינתיים, איתמר שכב, כשרגליו היו מונחות בצד הכביש, ושאר גופו על המדרכה. הוא נאנק מכאבים, סגר את שיניו בחוזקה, ושמר את דמעותיו שלא יצאו מחוץ לשק הדמעות שבעיניו. הוא החזיק בשני ידיו את הרגל הפצועה, כשבאותו הזמן ניסה לחשוב על איך להציל את עצמו, ולאחר מכן את אביגל.
לפתע, השכנה שגרה ליד ביתו של איתמר מצד שמאל, פתחה את דלת ביתה, ואמרה בשקט:"מאיפה הרעש הזה הגיע?" ומיד הבחינה באיתמר, ובירייה שבברכו השמאלית."אוי ואבוי! מה קרה??" אמרה, והפעם בקול יותר גדול, וירדה בשלושת המדרגות שהפרידו בין הדלת לחצר ביתה, ולאחר שחצתה את החצר, החלה להתקדם במהרה לעבר איתמר. איתמר הבחין בה, כאשר כבר הייתה קרובה אליו.
"מה קרה לך איתמר??"
"צ..ציפי.." אמר בחולשה ובנשימות כבדות ביותר. הוא המשיך בכל כוחו לדבר, בזמן שציפי ירדה למדרכה.
"זה סיפור..סיפור די ארוך.." בהפסקה בין המילים, המשיך לנשום בכבדות.
"אני עכשיו מתקשרת למד"א שיטפלו בך"
"לא!! לא..זה..זה בס..איי!!" אמרת איתמר בתקיפות, ולאחר שניה נתקף עצמו בכאבים.
"אני מתקשרת"
ציפי הוציאה את הסלולרי שלה, כשאיתמר סבל מכאבים לידה.
היא חייגה למד"א, ולאחר שדיברה איתם פחות מדקה, הכניסה חזרה את הסלולרי לכיסה ואמרה:
"הם יבואו ממש בקרוב. בינתיים אני אביא לך מגבת, או כל דבר אחר שיחסום את יציאת הדם"
ציפי קמה לאט ממקומה, והחלה ללכת לעבר ביתה.
איתמר נשאר במקומו חצי דקה, עד שציפי כבר חזרה עם מגבת בידה.
היא התקדמה אל איתמר במהירות, ירדה אליו, והניחה באיטיות את המגבת על כל האזור המדמם.
איתמר הרים ראשו אל מעלה כאש היא הניחה את המגבת על האזור המדמם, מרוב שהרגיש כאב עצום, אך עדיין, שמר את הדמעות בתוכו.
"תודה" אמר, ולאחר מכן ציפי רק חייכה לעברו.
היא שוב הוציאה את הסלולרי מכיסה, והתקשרה לאמא של איתמר.
"לאן את מתקשרת?" שאל איתמר.
ציפי לא ענתה לו, מכיוון שבדיוק באותו הרגע אמא של איתמר ענתה לה.
"היי ציפי מה נשמע?"
"איתי הכל בסדר.."
"עם מי לא?"
"הבן שלך. איכשהו הגיע אליו כדור לברך, וכל האזור מדמם..התקשרתי למד"א והבאתי לו מגבת שתחסום את הפתח, אבל עדיין אני מחכה איתו פה, ליד הבית שלכם, עד שמד"א יגיעו"
"אני לא מאמינה!! אל תזוזו מהמקום, אני אבקש אישור לצאת מהעבודה שלי ואבוא, תודה רבה ציפי!!" אמא של איתמר ישר נלחצה כששמעה על מה שקרה, וניתקה את השיחה במהרה.
מקום עבודתה נמצא לא הרחק מביתם, ולאחר מספר דקות בודדות הגיעה למקום.
היא החנתה את המכונית שלה, בחניית הבית, וכשיצאה מהדלת היא ראתה את ציפי ואיתמר על המדרכה. היא רצה אליהם במהירות.
"איתמר שלי..איך זה קרה לך??"
"אמא זה..זה.."
"סיפור ארוך" ציפי השלימה אותו.
"אתה הולך לספר לי את הסיפור הארוך הזה מיד אחרי שיטפלו בך"
לפתע, מכונית של מד"א הגיעה לרחוב, והשלישייה ישר זיהתה אותם לפי רעש הסירנות.
שני אנשים יצאו מן המכונית, ראו את איתמר והוציאו מתוך המכונית אלונקה, שמספר שניות לאחר מכן, איתמר כבר שכב עליה, אחרי ששני האנשים בעזרת אמא של איתמר וציפי, העלו אותו לאט אל האלונקה. איתמר השמיע קול חלש של כאב, אך הרגיש הרבה כאב מבפנים..
לאחר שהאלונקה הוקמה במקומה, ושני האנשים במקומותיהם, אמא של איתמר ניגשה אל ציפי שחיכתה שהכל יסתדר ליד המכונית, ואמרה לה:
"תודה רבה שעזרת לאיתמר..אין כמוך!" אמרה אמא של איתמר, ולאחר מכן חיבקה את ציפי. כשהרפתה ממנה, ציפי הגיבה לה:
"אין בעד מה..זה נראה לי דבר שכל בן אדם אחר היה עושה.."
"אל תצטנעי לי עכשיו..ותאמיני לי שלא כל בן אדם היה חושב לעזור למישהו במצב כזה..בכל מקרה, שוב-תודה רבה!"
ציפי נכנסה חזרה לביתה, בזמן שאמא של איתמר נכנסה למכונית של מד"אף וישבה לצד האלונקה עליה שכב בנה-איתמר.
המכונית החלה לנסוע לעבר בית החולים בשביל לטפל באיתמר.
במהלך הדרך, אמא של איתמר ניסתה להרגיע אותו, ומיששה לו את הרגל כדי שירגע, ודיברה איתו על דברים שישיכחו את הכאב, למרות שהכאב עצמו היה נוכח כל אותו הזמן. היא התקשרה לאבא של איתמר.
"תקשיב, זה דחוף, הייתה לאיתמר תאונה כלשהי, ונכנס לו כדור אל תוך הברך, מה שחשוב לי כרגע, זה שתתחיל לבוא עם המכונית לבית החולים, תחפש אותו שם"
"מה? איך זה קרה בכלל?" אמר אבא של איתמר בחשדנות, ודאג למצבו של איתמר.
"איתמר יספר לנו בבית החולים"
"טוב, נתראה"
השיחה ביניהם נותקה.
לפתע, לאחר כמה דקות של נסיעה, אמא של איתמר נזכרה בכך ששכחה ברכבה שליד ביתה את מכשיר הסלולרי שלה. היא הודיעה זאת לנהג.
"גברתי, הבן שלך חייב להגיע במהירות לבית החולים"
"אני יודעת, תחזרו מהר לכיוון הבית, זה יקח לי דקה ואני חוזרת, ונסע שוב במהרה לעבר בית החולים"

(שימו את השיר ברקע)

הנהג הסתכל לעבר ידידו מצד ימין, והחל לחזור במהרה לכיוון הבית.
כשהגיעו, הם החנו את הרכב מול ביתו של איתמר. אמא שלו אמרה:"אני כבר חוזרת" , ויצאה בריצה מהמכונית אל מכוניתה, בזמן שאיתמר הסתכל מהרכב של מד"א, לעבר חלון חדרה של אביגל.
לפתע, הוא שם לב לצל של בן אדם ששוכב במיטתה של אביגל, דרך וילון חדרה! .