ביכורים "סיפור עלייתי ארצה"

ז' 'ק החל לספר לי : ברכבת לכורדני ישבתי מול חברי הטוב והחבר היקר לי ביותר ותוך כדי נסיעה הוא ראה אותי שאני קצת עצוב ו ושאל אם הכל בסדר ? כן תודה לאל אך השארתי בבית את אשתי והתינוק וזה עושה לי קצת עצב בלב . יש לי בשבילך משהו שירומם את מצב רוחך ואז נתן לי ספר ואמר לי תקרא קצת בספר הזה אלה בדיחות מצחיקות ויהיה לך מצב רוח. לקחתי את הספר ובדף הראשון שלו אני קורא הקדשה : ליעקב חלפון החבר הראשון והיקר שלי לצערנו לא מומשה אהבתנו אך כשתהיה עצוב או סתם בודד קרא בספר ותתעודד ועל החתום בקי פרחי . שאלתי אותו על איזה בקי פרחי אנחנו מדברים והוא אמר לו על הילדה הכי יפה , הכי ישרה, הכי מקסימה ילידת בולגריה שלצערי לא יכולנו להמשיך בחברות כי אביה לא אהב מזרחיים. אני, בקי ממשיך בעלי לספר חשבתי שהקרביים מתהפכים בקירבי , פשוט כמעט הלם, ממש זעזוע ואז שאלתי אותו בקי פרחי אתה אומר שהייתה חברתך ולפי ההקדשה אני מבין שהיא מאד אהבה אותך נכון השיב זו הייתה אהבה ראשונה שלה ולמרות שאני הייתי יותר משופשף ממנה אהבתי אותו בתוך תוכי , היא ילדה מדהימה ממש מדהימה מי שיהיה בן זוגה פשוט מקבל חופן יהלומים וזה גם לא מגיע לקרסוליים של בקי שהיתה שלי וכבר לא. יעקב אמרתי לו תקשיב טוב , יעקב חברי היקר רק הר והר לא נפגשים אך אדם עם אדם תמיד נפגשים ומה אני רוצה להגיד לך ואני כולי התרגשות בקי פרחי שכפי שאתה מתאר אותה היא אשתי ואם בני. יעקב חלפון פתח את פיו ולאחר שחלפה קצת ההתרגשות הוא אמר לו בזו שיך בחברות כי אביה לא אהב מזרחיים. אמרתי לו תקשיב טוב יעקב חברי רק הר והר לא נפגש אך אדם עם אדם תמיד נפגשים ומה אני רוצה להגיד לך ואני כולי התרגשות בקי פרחי שכפי שאתה מתאר אותה היא אשתי ואם בני. יעקב חלפון פתח את פיו ופשוט היה בשוק ולאחר שחלפה קצת ההתרגשות הוא אמר לו בזו הלשון : זכית באשה מקסימה באשה יהלום ואני שמח ועצוב שמח כי היא אשתך ואתה איש טוב ואני מקווה שתתן לה חיים טובים ועצוב כי לא זכיתי בה. זק אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה לשמור על בקי , בקי היא יהלום ,יהלום שחייבים להבריקו לטפחו לענדו ותמיד תמיד ללחוש לו "אני אוהב אותך" כך תעשה חברי היקר ובסיכום אומר לך "מברוק" זכית דע לשמור על הזכייה.

הגיע הזמן לספר לכם על נישואי לזקצה שלי, אדם טוב ,אדם חכם ,אדם נפלא שהיה מוכן הכל לעשות למעני וקיבל הכל ברוח טובה ובאהבה מוחלטת היה עובד שעות רבות כדי לכלכל אותנו ולמעשה כל מה שהשתכר מסר לאבי שהוא היה זה שערך את הקניות ושלמעשה חיי נמשכו כמו לפני נישואי אבל הייתי כבר רעיה ואמא צעירה אך לא עצמאית ומאד תלותית באמי ואולי בתוכי שכן עדיין אותו יעקב אהבה ראשונה שלא מומשה אך מיד "זרקתי" את המחשבה עליו כי לבגוד בבעלי אפילו רק במחשבה זה היה ממש לא הולם ולא נאה וידעתי שאני אוהבת את בעלי מאד .

להתראות בפרק הבא

ב ק י