ביכורים "סיפור עלייתי ארצה"

שפשפתי את פני וכל כך רציתי להתקלח כי חשתי שאני ממש מלוכלכת ממש מזוהמת אך אמבטיה הייתה בגדר משאלת לב היא לא הייתה בנמצא. לאחר דקות מספר יצאתי החוצה ואמרתי לאימא שהכל בסדר ורצתי לאחי החמוד אהבת חיי נישקתי לו חזק והוא החזיר לי אהבה וחיזק את כוחותי. ולא הצלחתי ולו לרגע להירגע, הסתובבתי הלוך וחזור והפחד אכל את לבי. לשמחתי לא ראיתי את המנוול ההוא יותר לעולם. שיטה זו המחפירה ארכה כמעט חודשיים וכמו כל דבר שמתגלה באיזה שלב שהוא אכן גם מקום המסתור שלי התגלה כשביום בהיר אחד מי רואה אותי ? כמובן דודה מרי שאהבתי אהבת נפש. מה קרא בקי ? למה לא הלכת לביה"ס ? התחלתי לבכות וסיפרתי לה את האמת (דבר שלא יכולתי לספר להורי כי פחדתי מאבי ולא רציתי להטריד את אמי) והיא פשוט הייתה בהלם. בואי הביתה ואני מוכרחה לדווח להוריך שאת פשוט לא הולכת לביה"ס התחננתי בפניה שלא תעשה זאת אך היא אמרה לי דבר שלא אשכח לעולם בגלל שאני אוהבת אותך מאד מאד מאד אני צריכה לדווח להם ואני מבטיחה לך שאחרי שיכעסו וזו חובתם לכעוס עלייך אך בסופו של דבר הענין יוסדר יש לך הורים מקסימים ולא יעובר זמן רב ואת תשכחי מכל הסבל שסבל לחינם. בקי מאמי את יודעת כמה אני אוהבת אותך . חזרתי עם דודה מרי הביתה והיא כנסה איתי ואצא שלי נכנסה ללחץ מה קרה בקי למה חזרת כל כך מהר? מרי תגידי לי בבקשה. דודה מרי סיפרה לאמי בקיצור את מה שסיפרתי לה ואמי האשה הצדיקה בכל העולם כולו ניגשה אלי חיבקה אותי חזק ואמרה לי אל תדאגי אני אספר לאבא הוא כמובן יכעס אך הכל יסתדר ואז פנתה לשכנה שלנו ומה שהיא אמרה לה נחקק בלבי לעדי עד: מרי אותך שלח מישהו מלמעלה איזה מלאך או איזו פיה שתשמרי עלינו ועל כך לעולם לא אוכל להודות לך. שתי הנשים התנשקו וכל אחד בסתר ניסתה להסתיר את הדמעות שזלגו על לחייהן ועל לחייה של בקי.

בציפיה דרוכה חיכינו לבואו של אבי ואכן הוא הגיע אני ישר נכנסתי לחדר שינה והסתתרתי ממש כך בצידי המיטה של הורי ………. המשך יבוא