ביבריה~ פרק 13.

סנדרה החלה לצחוק בעצבנות, הזיעה ניגרה מגופה והלב שלה פעם כמו משוגע. "ממש מצחיק, לרגע אחד כמעט האמנתי לך." אמרה בצחקוק.
"אני רציני. אם את לא מאמינה לי את יכולה לשאול אותו בעצמך." אמר פאץ' בקול כעוס.
"א..אני לא יכולה לשאול בן אדם סתם ככה אם הוא מתכנן להרוג אותי! זה לא בסדר!" אמרה סנדרה.
"טוב מה שתגידי, את יכולה לבחון אותו בעצמך, את יודעת איך. אה ועוד דבר אחד, זה שאת התקבלת רק עכשיו ורכשת לעצמך כמה מהחברים שלי, זה לא אומר שהולכים להיות לך חיים קלים." אמר פאץ'. סנדרה יכלה להרגיש כיצד על פניו של פאץ' מתוח חיוך ערמומי ונבזי. "יש הרבה סודות במקום הזה ואת הגעת בדיוק למקום הלא נכון." הוסיף פאץ'.
"רגע מה? איזה סודות? מה זאת אומרת לא היו לי חיים קלים!?" הזדעזעה סנדרה. לא נשמע שום תגובה מצד פאץ'. "פ..פאץ'?" אמרה סנדרה. עד מהרה היא הבינה כי פאץ' הלך.

מאוחר יותר באותו ערב.
סנדרה הלכה במסדרון אל הספרייה ונתקלה בליאו. "ליאו…אנחנו צריכים לדבר." אמרה סנדרה והשפילה את מבטה כדי שליאו לא ישים לב לכך שעינייה מתמלאות בדמעות. "כן..אני הייתי רוצה לדבר איתך." אמר ליאו.
"בוא נלך לפארק שבחוץ…אנחנו צריכים לשוחח בפרטיות." אמרה סנדרה והחלה לצעוד לכיוון היציאה. ליאו הלך בעקבותיה. הם יצאו מהבניין אל שמיים זרועי כוכבים וירח שלם האיר מעל. "בואי נשב שם על הספסל." אמר ליאו והצביע על ספסל יפיפה. 'לולא הייתי צריכה לשאול אותו אם הוא מתכוון להרוג אותי זה היה יכול להיות מאוד נחמד.' חשבה סנדרה לעצמה.