ביבריה~ פרק 12.
"אני אלך לבדוק מה שלומה של סנדרה." אמר נייט וקם מהכיסא.
"אה…אני לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב, סנדרה צריכה קצת זמן לעצמה." אמרה רייצ'ל.
"היי." אמר סאני כשנכנס לחדר. הוא זכה לשלושה מבטים כועסים.
"מ..מה קרה?" גמגם סאני.
'ליאו הטיפש הזה! הוא לא מבין שמלאך שנפל ובן אדם לא יכולים להיות ביחד? וחוץ מזה אחרי שהוא יסיים את המשימה שלו, הוא יחזור לשמיים ואני אשאר פה עם לב שבור…אז למה לנסות?' חשבה סנדרה בזמן שהיא רצה במסדרון אפל שהיה משום מה ריק.
סנדרה רצה ורצה ובלי לשים לב היא נתקלה בדמות אפלה. "את צריכה לראות לאן את רצה, וחוץ מזה חוקי בית הספר מורים על כך שאסור לרוץ במסדרון." אמר קול דיכאוני ואפל.
"א…אני מ…מצטערת…" גמגמה סנדרה ונעמדה.
"מה טיפוס כמוך, עושה במקום כזה? הקומה הזאת היא מחוץ לתחום של התלמידים." אמר אותו קול אפל אבל הפעם הוא היה יותר תוקפני. סנדרה לא יכלה לראות דבר מכיוון שחושך כבד שרר במסדרון הזה.
"שאלה מצוינת באמת, אבל אני רוצה לשאול אותך את אותו הדבר…אתה תלמיד בדיוק כמוני, מה נותן לך את הזכות להיות פה?" אמרה סנדרה. הדם של סנדרה געש באוזנייה וחום גופה עלה היא הרגישה זאת.
"המ…את הרבה יותר כחמה משאת נראית או שמה טיפשה…אני פאץ' סיפריאנו, אני אכן בגיל שלך ואני אכן תלמיד פה בביבריה אבל לי יש תפקיד חשוב יותר ממה שלך יהיה אי פעם." אמר פאץ' בליגלוג.
'לו הייתי יכולה לראות משהו הייתי מכניסה לו אגרוף!' חשבה לעצמה סנדרה בזעם.
"תגיד אתה אח של ליאו או משהו כזה?!" שאלה סנדרה שהחלה לאבד את סבלנותה.
"מה גורם לך לחשוב כך?" שאל פאץ', בקולו ניכר כי סנדרה עוררה את הסקרנות שלו.
"לא יודעת…אולי כי שמות המשפחה שלכם זהים והמזג הבלתי נסבל שלכם זהה." אמרה סנדרה וקפצה אגרופים כל כך חזק שהיא הרגישה כיצד ציפורנייה חותכות את בשר כף ידה.
"השמות משפחה שלנו אכן דומים אבל הם שונים אני פאץ' ספיריאנו והוא ליאו ספריאנו, ואני לא דומה בשום צורה ואו אופן למלאך השפל הזה!" אמר פאץ' בזעם.
"איך אתה יודע שהוא מלאך?" שאלה סנדרה המומה.
"איך את יודעת שהוא מלאך?" שאל פאץ'.
"אני המשימה שלו, כנראה." אמרה סנדרה.
"אז את הנערה שהוא צריך להרוג כדי להשיג גוף אנושי?" שאל פאץ' בתימהון. הלב של סנדרה החסיר פעימה. 'להרוג?'
תגובות (1)
מזה????