בחיי…/פרק שלישי

פתחתי את עייני.
כול מה שראיתי היו עיניים סגולות, עיניים מהממות. כול השאר היה מטושטש לא הצלחתי להתמקד בכלום, וואו הראש שלי כאב, כול כך כאב ש…
ניסיתי לשאול את הדמות עם העיניים הסגולות מה אני עושה פה אבל כול מה שיצא לי מהפה היה:״הראש שלי כואב…״״אני יודע״ מלמל מישהו בעצבות, רציתי לשאול מה קורה לי אבל מהפה שלי יצאה צעקה נוראית. הדמות לחצה על המקש שקורא לאחות. האחות נכנסה ומיד יצאה לקרוא לרופא, ״הכול היה בסדר…״ מלמל מישהו ואני המשכתי לצעוק. הרופא נכנס ובדק אותי בזמן שצעקתי, ואז הוא אמר״זה מוזר, אף פעם לא ראיתי דבר כזה…״ ואז הוא יצא מהחדר, הדמות עם העיניים הסגולות נשקה לי במצח ופתאום כבר לא כאב לי כלום, ראיתי ברור וזכרתי הכול.
הרופא חזר ושאל מה קרה, הסברנו לו שכנראה יש ל הזיות, הרי עברתי טראומה…
אבל פתאום הכתה בי האמת״תצא מפה!!!״ צעקתי על הרופא אבל הוא לא הבין כלום ״אתה מסתיר ממני משהו ואני לא מוכנה שרופא שקרן יטפל בי, אז צא מפה!!!״ הוא הבין ״אני מצטער אבל ביקשו ממני לא לספר לך ש…״הוא לא סיים אז צעקתי עליו״ש…מה?!?!?״ הוא הביט בפני ואמר בעצב ״שרוב הסיכויים הם ש…תמותי״