בחיי…/ פרק ראשון

המטוס איבד שליטה…
הסתכלתי בפניו ותפסה בי הבנה באותו השנייה שזה תפס בו, לאט לאט התקרבנו זה לזה. לא שמנו לב לשום דבר אחר, לא היה לנו אכפת באותו רגע מכול הילדים הבוכים, מהאימהות אחוזת האימה. לא שמנו לב לדיילות שמנסות לשכנע אנשים שהכול בסדר.
לא ראינו כלום באותו רגע.
שפתינו חצו את המרחק הקט שנשאר לנו.
התנתשקנו בתשוקה, כול כך הרבה זמן עד שכבר לא יכולתי לנשום.
הוא התנתק ממני באיטיות והסתכל בפני אחוז אימה, אולי בגלל מה שעשינו או בגלל העובדה שאנו עומדים למות.
לא עצמתי את עיני, רק חיבקתי אותו חזק.
הוא היה הדבר האחרון שאראה בחיי….