בוהה בקיר פרק 1 (אין הקדמה)

שלום אני אמילי בת 16 מאיזה מקום נידח בלונדינית עיניים ירוקות הה ושכחתי לספר אני עכשיו בבית משוגעים אבל אני לא משוגעת! "זה אמיתי אני ראיתי את זה זה אמיתי פשוט אף אחד לא מאמין לי אבל זה אמיתי".
ככה אמילי אמרה כל חייה שזה אמיתי וכל פעם שמישהו היה הולך היא הייתה בוהה בקיר לא היה לה דבר אחר לעשות רק לבהות היא הייתה אומרת כמה משפטים לפעמים הייתי שומעת אותה ממלמלת שזה אמיתי הוא אמיתי שהכל באשמתו הכל תמיד חשבתי לעצמי באשמת מי אבל אז היא הייתה מפסיקה וממשיכה לבהות ולבסוף היא באמת השתגעה מהבהייה זה הרג אותה זה פשוט מה שהיא עשתה כל היום היא בהתה בקיר וחשבה על מה שהיא ראתה על האיש הזה כשהיו באים לבקר אותה היא גם הייתה בוהה והייתה עושה את עצמה משוגעת באמת אבל תמיד ידעתי שזה מזויף וגם מי שבא לבקר אותה ידעו שהיא לא משוגעת אבל הסיפור הזה הסיפור שניכנס לה לתוך המוח ולא יצא אף אחד לא יודע ממה זה קרה וצי שכן יודע לא מעיז לספר ומי שמעיז כשהוא עומד לספר הוא נעלם ולאחר כמה זמן חוזר אבל לא כמו עצמו כמו מישהו אחר העיקר שבנתיים היא מחזיקה מעמד לבסוף היא תספר את הסיפור גם לנו בנתיים היא סיפרה את זה רק לכמה אנשים אבל אני רוצה לשמוע את הסיפור ממנה אני חייבת נכנסתי לחדר שלה אני לא מאמינה אחות מישהו לחדר 327 מישהו מהר מהר צעקתי במכשיר היא הייתה תלויה שם באויר על איזה סווטצארט או משהו לא הבנתי רצתי עליה ניסיתי להרים אותה ברגליים שיחזור לה האויר אבל זה כבר היה מאוחר מידי היא מתה הגופה שלה הייתה באויר ללא רוח חיים כמה דמעות זלגו לי מהעיניים אבל זה לא היה כזה מפתיע כמעט לכולם זה קורה בסוף אבל זה עדיין קשה חיפשתי טישו על השולחן אבל מצאתי משהו אחר מכתב מכתב של אמילי פתחתי אותו מהר בלי לחשוב והתחלתי לקרוא…