בואי נברח מפה פרק 7 אחרון

הוא חייך אליי והוריד לי את החולצה באיטיות ובעדינות , לא רציתי לאכזב אותו אז זרמתי אותי הורדתי לו גם את החולצה ראיתי כמה קוביות והוא נשכב עליי. ומשם…………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………..

למחרת בבוקר קמתי עם תחושה לא נעימה , אביאל קם ונתן לי נשיקה.
"אני באמת אוהב אותך בואי נברח מפה לכל מקום שתרצי אני יבוא איתך" אביאל אמר לי וחייך ונתן לי נשיקה בלחי,
"זה לא כזה פשוט" אמרתי לו,
"בסדר לאט לאט אני יודע שאת רגילה לגור עם אבא שלך , וזה נשמע לך מוזר שאני מציע לך הצעה כזאת אני מבין אותך וגם אני ייתן לך זמן לחשוב על זה" הוא אמר וחייך אליי.
אני כל כך שמחה שהוא מבין אותי , אבל מצד שני הרגשתי כל אשמה עם מה שקרה אתמול בלילה , וגם התגעגעתי לאבא שלי למרות שהוא הרביץ לי חשוב לי מאוד לדבר איתו.
"רק שתדעי שאתמול בלילה זה היה הלילה הכי טוב שקרה לי, כל כך ההייתי מאושר" אביאל אמר לי ונתן לי נשיקה בפה.
אני יודעת את הסיכון שלעשות אהבה וזה בידיוק מה שאני ואביאל עשינו, התחלתי להתפלל לאלוהים שלא ייקרה לי כלום, וגם כשאני לא ייכנס להריון. אביאל קם מהמיטה והכין ארוחת בוקר הוא הכין לי חביתה וסחט לי מיץ תפוזים. ישבנו בפינה אוכל שהייתה במטבח ואני ואביאל אכלנו ארוחת בוקר , אני אכלתי את החביתה ושתיתי את המיץ התפוזים שהוא הכין לי , והוא שתה קפה עם סיגריה.
עדיין אני לא מעכלת שיש לי חבר ושהוא מכין לי ארוחת בוקר, עם אני ייספר את זה לחברות שלי הן לא יאמינו לי.
אחרי שסיימנו לאכול את ארוחת הבוקר, אמרתי לאביאל תודה וביקשתי ממנו שיחזיר אותו לאבא שלי לא היה לי נעים לבקש ממנו את זה, אבל הרגשתי כל כך אשמה עם כל מה שקרה עם אבא ואני חייבת לדבר איתו. אביאל בהתחלה לא הסכים ואמר שזה מסוכן ,ואז אמרתי לו בבקשה אני חייבת רק לדבר איתו ועם יקרה משהו אני מייד יתקשר אליך. אביאל בסופו של דבר הסכים בתנאי שאם ייקרה משהו אני יתקשר אליו. לבשתי מהר את ג'ינס הקרעים והחולצה השחורה שלי ואני ואביאל נכנסנו למכונית והתחיל לנסוע לכיוון הבית שלי. אחרי כמה דקות אחדות הוא עצר לי כמה קילומטרים לפני הבית כדי שאבא שלי לא ייקרה אותו במקרה. נתתי לו נשיקה בפה , והסתכל עליי בפנים מודאגות אמרתי לו:"אל תדאג הכל יהיה בסדר ואם יקרה משהו אני יתקשר אליך". אביאל חייך אליי , יצאתי מהמכונית והלכתי לכיוון הבית שלי. אחרי כמה דקות אחדות הגעתי לבית עליתי במדרגות פתחתי את הדלת , וראיתי את אבא שלי יושב על הספה ליד העובדת סוציאלית.
אבא הסתכל עליי במבט של כעס ועל הפנים שלי היו סימנים של דמעות,
"זאת הילדה שלי אני לא רוצה לראות אותה יותר , שלחי אותה לפנימייה" הוא אמר בכעס כאשר דמעות זלגות לו מעיניו.