בואי נברח מפה פרק 5 העניינים מסתבכים

הוא החזיק לי את הפנים וקירב אותן אליו , ותוך כמה שניות הרגשתי שהשפתיים שלו נוגעות בשלי.
"אור" שמעתי את אבא צועק בכעס ,
באותו רגע קפץ ליבי אביאל התרחק ממני בבהלה וסובב את מבטו וראה את אבא שלי.
"טוב אני אלך לשפוף את הזבל" אמרתי והחזרתי את הפרח לאביאל,
הרגשתי לא נעים .
"אחרי שאת שופכת את הזבל את באה ישר הביתה יש לנו שיחה" אבא אמר בקול כועס.
הנהנתי לו בראש לחיובי.
בכלל לא הבנתי מה הוא עושה , הוא אמור להיות בעבודה. שמעתי את אביאל אומר לו :"באמת זה כלום אתה לא צריך לכעוס",
זרקתי את השקית לתוך האשפה ורצתי לכיוון של אבא שלי,
"אבא הולכים" אמרתי.
התחלתי לדאוג ולפחד , ואביאל הסתכל עליי בפנים מודאגות , אבא תפס לי את היד חזק שזה כאב לי , אפילו יש לי שריטה.
"אל תתפוס אותה ככה" אביאל אמר לאבא שלי בכעס,
"בן כמה אתה בכלל 19,20 , אתה רוצה שאני יתלונן עליך למשטרה שהתעסקת עם הבת שלי: אביאל אמר לאבא שלי בקול כועס.
"לא אבא הוא לא אשם , זאת אני אשמה אני רציתי את זה" אמרת לאבא שלי בקול מפוחד.
הרגשתי בושה באותו רגע שאמרתי את זה.
אני הרגשתי אשמה עם כל מה שקורה למרות שאביאל רצה להתנשק אותי , אבל כעסתי על עצמי שלא עצרתי את זה בזמן, אבל מתי שאביאל התקרב אליי זה הרגיש פתאום אחרת הלב שלי פתאום אמר שהוא כן רוצה את זה. לפתע חשבתי מה עבר לעצמי בראש.
היה שקט ואבא לקח אותי לבית והתחיל לשבור את הדברים מתוך כעס,ומשך לי בשיער חזק לא ראיתי אותו בחיים ככה ההייתי בהלם תמיד ראיתי אותו כאבא טוב, שאוהב ודואג לי וגם הוא הרים עליי הפעם יד ,הוא בחיים לא ירביץ לי כמו שעשיו הוא מרביץ לי. הוא משך לי בשיער ממש חזק.
"איה אבא" צעקתי בבכי,
הדלת של הבית נפתחה חזק ואביאל עמד שם וצעק בקול כועס :"עזוב אותה,
אבל אבא עדיין המשיך למשוך לי בשיער ולבעוט בי.