אש לוחשת (בבקשה תכנסו :)

פרק 1 – נואל : 'פלקסיביה המעופפת ' .

"גבירותי ורבותי , אני מקווה שאתם מוכנים למופע הראשי כי עם לא … זה יעליב את במעופפת הנועזת שלנו "קולות תדהמה נשמעו מהקהל ההומה למעטה בזמן שנואל הביטה בהם ,כל כך קטנים ,כמו נמלים זעירות . "היא יכולה לחצות את מהירות הקול עם הטרפז הנאמן שלה , למען האמת היא עשתה את זה כבר כמה פעמים , אבל לכבודכם קהל נכבד היא תבצעה את התרגיל בלי רשת ביטחון" הכריז גילברט בכריזמטיות , הקהל עצר את נשימתו .
נואל גלגלה את עיניה , היא הרי בצעה את התרגיל פעמים רבות בחזרות , היא גם ראתה את הוריה מבצעים אותו יחד כשעד היו בחיים . זה יהיה כמו לאכול חתיכת שוקולד עבורה .
"ועכשיו גבירותי ורבותי , אנשים נשים וטף . תתכוננו לראות את פלקסיביה המעופפת "ממש לפני שנואל קפצה מהבמה שעליה עמדה עינה איתרו את שני חבריה ,חואן וג'וני, שהמתינו לה מאחורי הקלעים והחזיקו לה אצבעות ממש כמו בכל ערב .
אחרי שראתה אותי היא נשמה נשימה עמוקה וקפצה מהבמה שהייתה מחוברת לעמוד גבוה ,נואל הרגישה חופשיה ברגעים המודדים שבהם התעופפה מעל הקהל ההמום וביצעה היפוכים וסלטות באוויר . היא נחתה בשלום בבמה השנייה , שנצבע בצידו השני של אוהל הקרקס . הקהל הריאה ונואל קדמה קידה ומרחה על פניה חיוך תמים .
"זו הייתה הפלקסיביה שלנו " צעק גילברט וממש נשמע מאושר .
נואל ירדה במורד הסולם שהיה מחובר לעמוד בזמן שגילברט המשיך לדבר ולהציג את מופה הסיום, שכלל את ג'וני ועד כמה ליצנים שמחים .
"היית גדולה נולי . באמת " קרא ג'וני במהירות ויצאה אל עבר הבמה .
"אתה באמת חושב שהייתי טובה ?" שאלה נואל את חואן מכיוון שג'וני כבר מהר לבצע את הקטע שלו .
"כן את יותר טובה אפילו מ…." חואן שתק לרגע ונראה עצבני , נואל ידעה מה הוא רצה להגיד אבל בכל זאת שתקה והביטה בו בציפיה . "מהבחור ההוא שלימד אותך את התרגיל , קראו לו מיגל לא?"
נואל חייכה והנהנה והשניים פנו להביט במופע של ג'וני שבדיוק קיבל עוגת קצפת לפנים .
"אני שונא את העבודה שלי " אלה היו מילותיו הראשונות כשירד מהבמה .נואל קפצה עליו בחיבוק כשמעט איפור לבן נמרח על פניה וחואן החליף איתו כיף מהיר .
"קדימה פרחחים זוזו לי מהדרך " גילברט ירד מהבמה אחרי שחתם את המופע ."קדימה תלכו לישון , מחר חזרות מיד בזריחה " . פניו חזרו להיות מכומתים וקודרים והוא כבר הספיק להוריד את הפאה השחורה שלו . הוא נראה בעיניה של נואל אכזרי יותר מאי פעם .
"אני חושבת שכדי שנלך " היא לחשה לחבריה השתיים הנהנו בהסכמה ויצאה מהירות מהאוהל הראשי .
"אני כל כך שונא אותו …. עם הייתי יכול הייתי נותן לו כזו ביטע בישבן שהוא-"
"אני חושבת שזה לגמרי הדדי בינכם " אמרה נואל וקטעה את דבריו של ג'וני , חואן רק גיחך .
"אבל נולי אני רצוני הוא פשוט בלון מנופך ו-"
"בסדר , אני חושבת שכדי שתסתום כי …" נואל התכוונה לומר שגם לקירות יש אוזניים ולמרות שכולם בקרקס שנאו את גלברט אי אפשר לדעת מי ילשין עליהם .
"אני רק אומר לא מתחשק לי להיות ליצן עצוב כל החיים אוקי ?" השלושה כבר היו בקרבן שלהם ובו מתת קומותיים שהייתה שייכת לג'וני ולחואן ומיטה מתקפלת שהייתה שייכת לנואל . בקרבן הייתה גם מראה כך שג'וני כבר החל להוריד את כל שכבות האיפור שהיו מרוחות על פניו וחשף את צבע עורו הרגיל .
"מה אתה מציע שנעשה ?" שאלה נואל בסרקסטיות ונשכבה על מיטתה .
"נואל צודקת מה אנחנו יכולים לעשות ? לברוח ?" שאל חואן והתיישב על המיתה של נואל , ממש ליד רגליה .
ג'וני לא אמר דבר הוא רק הביט בשני חבריו ,אבל זה לא היה מבט רגיל , נואל וחואן הכירו את המבט הזה של ג'וני , כאילו נורה נדלקה אי שם במוחו . נואל הצטערה שחואן העלה את נושא הבריחה , היא ידעה בדיוק איזה רעיון מתבשל במוחו של ג'וני , היא ראתה את זה ממש כאילו חשפו מולה מסך קולנוע .
"נואל , אני צריך את העזרה שלך !" הכריז ג'וני בחיוך רחב ואמיתי .