"ארץ חיות הברזל" פרק א'

חורף 2050:
ארי יושב ליד שולחן עץ בביתו המרווח, מתחמם מהאח הבוער. ברקע מתנגנת מוזיקה רגועה. אימו עדי מבשלת אוכל במטבח ליד, אביו קורא עיתון ליד האח עם כוס תה. בחוץ משתוללת סופת שלגים, הכל טוב ונעים. לפתע הנורה של הבית מתחילה להבהב, הבית מתחיל לרעוד, חפצים מתחילים ליפול, וההורים ממשיכים בעיסוקיהם כאילו כלום לא קרה, ארי בטון מפוחד אומר: אמא את שמה לב? הבית רועד. והיא כלא שומעת ממשיכה בעיסוקה, הבית מתחיל לרעוד עוד יותר חזק, התקרה מתחילה להישבר, ארי צועק להוריו: רוצו! התקרה עוד רגע תקרוס! לא עובר רגע והתקרה קורסת ברעש מחריש אזניים, וארי מתעורר בבעתה מקול הדי הנפילה, ומוצא את עצמו בתוך בונקר הרוס, לידו שולחן ועליו אקדח, הוא מסתכל סביבו ורואה שחלק מתקרת הבונקר קרס, וזה הרעש שהעיר אותו, הוא מנסה להיזכר איך הוא הגיע לכאן? ולאן נעלמו ההורים שלו? והוא לא מצליח להיזכר. ארי לוקח את האקדח ניגש לדלת פותח אותה בזהירות, ולפניו מתגלה יער עם בתים נטושים, הוא מחליט לעשות סיבוב לבדוק מה קרה בעיירה הזאת שתושביה נטשו אותה, הוא עושה סיבוב עובר מבית לבית ורואה רק הריסות, חפצים זרוקים, שום דבר שיכול להסביר את נטישת התושבים, הוא מגיע לבניין המרכזי שבעיירה ורואה דלת פלדה פרוצה, שעליה תלויים שרשראות ברזל, ועליה הרבה שריטות רחבות ועמוקות, ארי קולט שבתוך הבניין הזה אולי הוא יקבל תשובה לאן נעלמו התושבים, הוא דורך את האקדח, מסיט את הדלת הצידה, ורואה מחזה מחריד, המון גופות אדם שסועות, מלא דם. החדר היה חשוך ולא ראו את קצהו, ארי מדליק את הפנס של האקדח, ומתוך לוט החשיכה מתגלה ייצור ענק מברזל שמזכיר בצורתו זאב, ומבטו ננעץ בארי, ארי בחופזה יורה צרור קליעים בייצור, אבל הקליעים לא הצליחו לחדור מבעד לשריון ורק עצבנו את הזאב יותר, ארי מבין שכלתה אליו הרעה ומתחיל לברוח דרך הבתים, כשהזאב משתרך מאחוריו, בדרכו הוא נועל את הדלתות, מעיף חפצים, בתקווה לעכב את הזאב, אחרי כמה דקות של ריצה ארי מגיע למאחורי בית אחד ולא שומע את הזאב, ונדמה לו שהוא הצליח לברוח מהזאב, אבל לפתע ארי שומע רשרוש מוזר מאחוריו, הוא מסתובב בתקווה שזה סתם רשרוש, אבל לרוע מזלו התקווה לא התממשה הזאב היה ניצב מטרים ספורים ממנו עם שיניים מחודדים ועיניים אדומים וכבר שלף את טפריו לנעוץ בגופו של ארי, ארי פתאום שם לב שמושלך לידו מוט ברזל ומחליט לתת קרב אחרון לזאב……………. המשך יבוא