אריתראה פרק 4-איראן בא(פנטזיה)

היא נגשה אל המעקה,הניחה עליו את שני מרפקיה,והחלה ללגום ארוכות מהזירו שלה. כשסיימה ללגום את הלגימה הראשונה, עצרה אריתראה כדי להתבונן בנוף המרהיב,אבל היא לא הספיקה,כי בדיוק אז היא שמעה קול של גבר אומר”:”שלום”
זה היה איראן.
בין רגע היא הרימה שוב את החומות,ורק אז חשבה לעצמה שהיא חושבת שזה סוג של דה ז'ה וו.
היא נבהלה
איראן עמד בפתח,נישען על המשקוף כשכל משקלו על רגל אחת והרגל השנייה מקופלת מעט,והביט בה במבט חודר.
"שלום ",היא ענתה לו.
הוא קם,הזדקף,העביר יד בשערו החום-דבש,והחל צועד לעברה,ותוך כדי כל זה לא התיק ממנה את מבטו החודר אף לא לרגע.
הוא סידר את החליפה שלו בפיזור דעת,ונשען על המעקה לידה,הוא נשען בדיוק כמוה,עם המרפקים על המעקה המוזהב והדקיק,הוא בחן לרגע את כפות ידיו המחוספסות מעט,ואז הרים את ראשו והסתכל על הנוף,בדיוק כמוה.
לבסוף הוא שאל:"אז מה?,חתיכת כניסה דפקת שם,הא?"
היא הסמיקה מעט כשנזכרה בכניסה האיומה שהיייתה לה אבל התאוששה מהר.
"מה קרה?"-הוא ניסה לגשש-"את אף פעם לא מאחרת."
היא לא תשפיל את עצמה עוד יותר ותספר על מה שקרה עם יזראל,היא הושפלה היום די והותר לשנה שלמה.
היא משכה בכתפיה,"משהו הסתבך בדרך"
הוזרק לעברה מבט שואל,אבל לבסוף נכנע משראה שהיא לא מתכוונת לפרט.
היא ידעה בדיוק מה הוא רוצה,שני דברים למעשה,הראשון זה את הקול שלה בהצבעה,והשני,כנראה,אם ראה אותה ואת אמריקה,זה לדעת על מה הן דיברו מקודם,כנראה חשב שאמריקה עושה קנוניה סודית נגדו יחד עם עוד כמה מדינות,"אם רק היה יודע על מה דיברו באמת",היא גכחה לעצמה,"זה בטח לא היה מעניין אותו כל כך".
איראן הוסיף לבחון את אצבעותיו,והפטיר:"נו טוב גם לך מותר לאחר מתישהו"
אריתראה מצידה,לא נישארה חייבת:
"תודה רבה לך באמת,האחראי על מתן הרשות לאחר,על רשותך,שאיפשרת לי לאחר,מה הייתי עושה בלי זה?"
איראן חייך את החיוך העקום שלו,קו דק שמתעקם בצד ימין של פניו.
איראן, הוא לא אמריקה,הוא אמנם רב השפעה כמעט כמוה,אבל היא יכולה לדבר איתו כך,היא רק מתחלחלת מלחשוב מה היה קורה אילו הייתה אומרת דבר מעיין זה לאמריקה.
איראן מחק את החיוך העקום שלו מהפרצוף, והרצין בין רגע.
"הרבה זמן לא דיברנו",הוא הפטיר,כאילו העולם מתקיים על השיחות שלהם.
"טוב,עכשיו אנחנו מדברים",היא מושכת בכתפיה,איראן היה בחור שמטרותיו צפויות ודרכיו אינן צפויות,לכן היא נזהרה בכל מילה שאמרה,למרות שידעה שזה חסר טעם,איראן יצליח להסית את השיחה לאן שהוא ירצה,והיא ידעה את זה.
"על מה בא לך לדבר?",הוא שאל.
"אממ..,לא יודעת",אבל אני יודעת על מה אני לא רוצה לדבר.
"אז מה דעתך שנדבר על אמריקה?"
"לא,לא בא לי"
"אבל לי בא"
"אבל לי לא".
"טוב",הוא הפטיר, והרים ידיים לאות כניעה.
"אז יש לי רעיון אחר",הוסיף.
"אם זה לא על ההצבעה,אין לי בעיה"ענתה לו אריתראה.
"מצויין",הוא ענה,כשמבט משועשע ניבט מעיניו,אבל לפתע,בין רגע הוא הרצין,והיה נדמה שכל היקום תלוי בדבר הבא שהוא עומד לומר,"יש לי בקשה מאוד חשובה,אני צריך עזרה במשהו נורא מסוכן,אבל זה לא המקום והזמן לדבר על זה,מה דעתך לבוא אלי היום אחרי הכינוס?