האקדמיה – פרק 4 =]

הסתובבנו אליו עם המבטים " מה "? צעקנו עליו .
" תצטרכו לעבוד ביחד " הוא אמר .
" אני לא יעבוד איתו בחיים "! צעקתי .
" גם אני לא יעבוד איתה "! צעק דימן .
" אתם רוצים לקבל ציון או לא "? הוא שאל .
" רוצים " ענינו בחוסר עונים , נסתי לשלוט בעצמי לא לזרוק עליו איזה שלוחן " אתה רוצה כסף או לא "?
זה שאלה רטורית לא ?
" בסדר " ענינו ביחד ולא התסכלנו עליו , שחקתי עם הפלאפון .
" אוקע אז אתם צריכים לכתוב פרסומת ולצם כמה תמונות על הנושא שבחרתם " הוא אמר .
הוא התחיל לכתוב על הלוח את המבנה של הפרסומת ולהסביר איך לערוך את התמונות שמצלמים ,
לבסוף הגיע הצלצול הגואל " אתם צריכים להגיש עוד יומיים " אמר מר איימסון .
" מה זה "? שאלנו בקול גבוה .
" אתם רציתם להתחיל ללמוד באקדמית הצילום הגבוה במדינה לא "? הוא צחק אבל אף אחד לא צחק איתו,
איזה יופי קבלנו מורה משעמם למוות !
יצאתי במהירות מן הכיתה כדי שלא הצטרך לדבר עם דימן , חפשתי את קאט בכול רחבי בית בספר
את שמצאתי אותה מתמזמזת עם ג'יי ? מה ? זה מה שהם הסתירו ממני ? הלכתי אליהם
ועמדתי מולם וגחכתי " אנחנו עסוקים ילדה " אמר ג'יי .
" עלק ילדה " אמרתי והם התנתקו זה מזה .
" אפשר להסביר "? הוא שאל .
" להסביר מה ? שהחברה הכי טובה שלי ואח שלי יוצאים ביחד ולא ספרו לי ? אהה אופס את
זה גיליתי כבר "! צעקתי עליהם .
ג'יי פתח את הפה כדי לומר משהו " תגידו את האמת , כמה זמן אתם ביחד "? שאלתי
" חודשיים " אמרה קאט בקול מפוחד .
" אתם משקרים לי שבועיים "? שאלתי נופפתי בידי מול הפנים שלהם והלכתי לכיוון החבורה של
החברים של ג'יי " קיי "? שאלתי והוא הסתובב אלי .
" מליסה הכול בסדר "? הוא שאל .
" כן הכול בסדר " עניתי " ידעת שג'יי וקאט חברים "? שאלתי .
" כן כמובן , כולם ידעו את זה " הוא אמר .
" תודה " אמרתי והלכתי משם לטייל ברחבי האקדמיה , מה כול העולם ואישתו לעזעזעל יודעים את זה ?
רק אני לא יודעת את זה ? בסדר ! הם רצו את זה ! אני ידועה בנקמות שלי והנקמה שלהם תגיע
יום אחד שרק יחכו לה !
הגעתי לחצר האחורית והיה שם עץ דובדבן ולידו ספסל , המקום הזה היה בפינה הרחוקה באקדמיה
מכול הרעש והמהומה , הלכתי לשם ולצערי המקום היה תפוס על ידי דימן !
הוא ישב קפוף עם אוזניות באוזניים ושמע מוזיקה בפלאפון , ישבתי לידו גם ככה מה אכפת לי ?
מה הוא כבר יכול לעשות או להגיד לי ?
" למה באת ? היה שקט פה "? הוא אמר והוריד אוזנייה אחת מתוך האוזן .
" מה אכפת לך "? שאלתי .
" באת להציק נכון "? הוא שאל .
" כן " צחקתי
" טוב קיצר אני רוצה לסיים את העבודה הזאת כמה שיותר מהר תבואי אלי היום בשש מובן "? הוא שאל
והכניס את הפלאפון לכיס " כן אבא " אמרתי בצניות .
" מצחיק " הוא אמר בציניות .
צחקתי כנראה גם אנחנו ככה מדברים בציניות !
" איזה רחוב "? שאלתי .
" " מייקסון " הרחוב בפינה החשוכה ליד מועדון "serry" " ! אמר דימן .
" מפחיד " אמרתי וצמרמורת עברה בגופי .
" וואויי איך אני שונאת אותך "! הוספתי .
" גם שונא אותך בדם "! הוא צעק .
" יופי " אמרתי והלכתי לכיתה , השיעורים עברו כרגיל משעמם , יותר מידי שיעמום ואני פשוט ימות !
סוף סוף הגיע הצלצול ללכת הביתה , נכנסתי ללימוזינה וישבתי , אחרי כמה דקות נכנסו ג'יי וקאט .
" היי " הם אמרו אבל לא עניתי להם !
הלימוזינה התחילה לנוסע " את עדיין כועסת "? שאל ג'יי .
לא עניתי התסכלתי בחלון " אני יקבל את זה ככן " הוא אמר .
הדרך עברה בשתיקה גדולה עד שהגנו לבית , נכנסתי ועליתי לחדר שלי , זרקתי את התיק בפינה
ונפלתי על המיטה .
השעון המעורר שלי צילצל וראיתי שהשעה רבע לשש " מה זה "? צעקתי והלכתי להחליף במהירות בגדים ,
לבשתי גופייה לבנה , מעיל עור שחור , עניבה שחורה על הגופייה , ג'ינס שחור ונעלי ספורט , עשיתי מחליק
בשער כדי לצאת לפחות נורמלית מהבית , שמתי את המצלמה הגדולה שלי על הצוואר ונכנסתי ללמוזינה ,
הנהג שלי הסיע אותי אל הבית של דימן שבאמת היה ליד הסמטה החשוכה , יצאתי והתקדמתי אל
הדלת של הבית שלו " אולי הוא עובד עלי ? אולי זה לא באמת הבית שלו "? השאלות האלו רצו במוחי .
על הדלת היה שלט לבן " משפחת סליים " היה כתוב על הדלת .
נשמתי לרווחה וטקטקתי דימן פתח את הדלת שריח הבושם היה כול כך נעים שעוד שנייה אמרתי
לא את זה !
" ואוו " הוא אמר והסתכל עלי , הוא לא לבש חולצה אז ראו לו את הקוביות והוא לבש רק ג'ינס שחור .
" ואווו "? שאלתי עם חיוך … חחח אני מחכה לראות מה הוא יגיד בשביל לצחוק עליו !