אפריל-הקדמה והרשמה :)
הקדמה-
"אני לא מבינה, אתם מנסים להיפטר ממני?" שאלתי את הוריי, ישיבו על ספת העור היוקרתית מולי.
"את מוכרחה להבין, אפריל, זה לטובה. אני ואבא נמצאים בעבודה רוב שעות היום, אנחנו לא רוצים שתהיה לבד בבית כל כך הרבה שעות, במיוחד שכפיר התגייס והוא כבר לא נמצא בבית." אמרה אימי.
ניסיתי כל כך להבין אותם, באמת שניסיתי, אבל איך אני יכולה כשהם שולחים לפנימייה בסוף העולם?! רחוק מכל החברים שלי, רחוק מכל מה שאני מכירה.
החיים שלי טובים, באמת שכן, יש לי שני חברות טובות, הילה ועדי, ואני בטוחה שהם פשוט ישתגעו כשאני אספר להם שאני עוברת.
אני לא יודעת איך ההורים שלי חשבו על הרעיון במטופש הזה, אני, אפריל קליין, בפנימייה חקלאית. לעבוד את האדמה? לחלוב פרות? לאסוף ביצים מאיזה לול מסריח? לא נראה לי.
"אני אוהבת להיות לבד," אני אומרת ומביטה באבי, הוא שקט מאז שהתחלנו את השיחה הזו, נראה שזה לא מוצא חן בעיניו בדיוק כמו שזה לא מוצא חן בעיניי. "עדי והילה יכולות לבוא לארח לי לחברה ואני יכולה ללכת עליהם. אני לא רוצה לעזוב את העיר בבקשה." אני מרגישה את עיניי צורבות, אסור לי לבכות, זה רק יוכיח להם שהם חייבים לשלוח אותי.
"מצטערת אפריל, זה כבר הוחלט, את עוברת לשם ביום ראשון בקרוב." אימי קמה מהספה לכיווני, היא כורכת את זרועותיה סביב גופי, אני מתנערת מחיבוקה ועולה לחדרי בריצה.
הרשמה-
אז ככה, ברגע שאפריל תגיע לפנימיה היא תכיר חברים חדשים, פה אני צריכה את העזרה שלכם.
אני צריכה לפחות חמש דמויות, בנים ובנות שיהיו חברים של אפרים מהפנימייה.
צריך:
שם:(ישראלי כי הסיפור קורה בישראל.)
מראה:
אופי:
רקע משפחתי:
משהו נוסף:
לא כתבתי גיל כי הם אמורים להיות באותה כיתה אבל עם זה מש חשוב לכם אתם יכולים להוסיף.
תגובות (12)
שם:ליהי
מראה:שיער חום קצר עיניים כחולות
אופי:נחמדה ומתחברת לכל אחד בקלות היא מאוד אמיצה ולא אכפת לה מה אחרים חושבים עליה…הייתי מציעה שהיא תיהיה החברה הכי טובה של אפריל. :)
רקע משפחתי:היא מאוד עשירה אבל בגלל שהיא עשירה אז החרימו ודיברו עליה מאחורי הגב בכיתה הקודמת שלה ובגלל שאמא שלה לא נמצאת הרבה היא חושבת שליהי הרביצה וקללה ולכן היא שלחה אותה לפנימייה הזאת
משהו נוסף:ליהי מאוד רגישה ולפעמים כותבת שירים,היא מאוד מתחברת עם חיות וחכמה באופן יוצא מן הכלל…לא יכולה לסבול שמישהו בוכה,ואם משהו בוכה אז היא ישר באה לעזור לו :)
נשמע סיפור ממש טוב……..מחכה שתתחילי
שם: נרקיס כהן
מראה: נמוכה ורזה, עם שיער חום כהה קצוץ ועיניים ירוקות גדולות. לא נחשבת יפה לפי אידיאל היופי, אבל יש לה פנים מעניינות עם גבות עבות ושפתיים בשרניות.
אופי: שקטה אבל קשוחה, לא כדאי לעצבן אותה או להתקרב אליה. עמוק בפנים נחמדה ואוהבת אבל לא מראה את זה. לא משקיעה בלימודים בכלל אבל בכל זאת מקבלת 100 בכל מבחן, גאונה. אוהבת לטפל בשדות ובחווה.
רקע משפחתי: אמא מזניחה מאוד שילדה אותה בגיל 16, אב שלא מכיר בה. עוברת ממשפחת אומנה למשפחת אומנה.
משהו נוסף: הפנימייה היא התחנה האחרונה שלה לפני מוסד לעבריינים צעירים. יודעת להילחם מעולה בגלל ש״גדלה״ ברחובות. הגיעה לפנימייה בגלל ששברה לילד מהבית ספר הקודם 2 צלעות, את הלסת, את ירך ימין ואת כך יד שמאל בגלל שהוא צחק על המשפחה שלה.
נראה סיפור מעניין, רק יש לך בלבולים בין זכר לנקבה בכמה מקומות אז לדעתי כדאי שיותר תקפידי על זה. (*שתי, *הן…)
ולדמות-
שם: עדן וייס (הוא בן)
גיל: אני יודעת שאמרת שכולם יהיו באותה כיתה, אבל אשמח אם הוא יהיה שנה אחת מעליהם, זה פשוט חשוב לרקע…
מראה: בעל שיער חום כהה קצר ופרוע שקצותיו צבועים בגוון טורקיז ועיניים ירוקות בורקות. הוא מעט גבוה ובמשקל ממוצע. אצבעות ידיו עקומות מעט (חוץ מהאמות שבהן ממש רואים את העקימות) והוא אוהב לצחוק על זה בכל זמן אפשרי. הוא שמאלי.
אופי: נחמד, אופטימי, לוקח הכל בקלות – לפעמים יותר מדי – ומפגין רגשות שליליים רק לעיתים רחוקות. בעל חוש הומור ויכול לעודד אנשים תוך שניות, כל עוד המצב לא קשה מדי. חכם ושנון, לא משקיע במיוחד בלימודים – או בכל דבר אחר – ועדיין הציונים שלו עולים על הממוצע. בעל ידע כללי נרחב בדברים שהרבה אנשים לא יודעים על קיומם. הדבר היחיד שהוא באמת אוהב ומשקיע בו הוא מוזיקה, הוא מנגן על פסנתר כבר כמעט עשר שנים וזה בעצם מה שעיצב את אישיותו. אוהב מוזיקה וחייב אותה בכל שניה, מהאזניות שתמיד אצלו ועד המקצב השקט שהוא מתופף על השולחן בשיעור. לצערו הרב, חדר המוזיקה בפנימיים לא פתוח בכל שעות היום ולכן אין לו הרבה זמן שם. עדן מנסה להצטנע עד כמה שאפשר, אך לפעמים הוא יהיר מעט ושתלטן. הוא מאוד כריזמטי ולמרות שהוא ביישן הוא מצליח לסחוף אחריו אנשים. הוא נוטה להתבודד, אבל הוא אוהב חברה, הוא פשוט לא יודע להסתדר בקבוצה של יותר מחמישה אנשים.
עדן הוא סוג של ילד טבע, הוא אוהב להיות בחוץ ולהביט בשמיים כשאין לו דבר אחר לעשות, הוא אוהב לטייל ולקרוא בשקט בצילו של איזה עץ.
רקע משפחתי: עדן נולד למשפחה שלא חסר לה כסף, בלשון המעטה. בצעירותו הוא קיבל את כל מה שהיה צריך, הוריו לא העזו לסרב לו. בבית ספרו כל הילדים הציקו לו והקניטו אותו והוא מעולם לא הבין למה, הוא לא התייהר והתנשא מעל אף אחד. היו לו שלושה חברי אמת שעזרו לו, אך בסוף גם הם עזבו. למרות עושרו, הוא לא היה מאושר, והוריו לא הצליחו להבין את זה. הם ניסו למכור את אהבתם ללא הצלחה, והוא ידע את זה.
בגיל שש, ביקש מהוריו ללמוד פסנתר לאחר שהבין שזה יכול להיות מקום המפלט היחיד שלו. הוריו הסכימו, כמובן, והביאו לו את המורה היקר ביותר שמצאו. עדן לא התלונן, בכל זאת הוא היה בסך הכל בן שש, והתחיל ללמוד. החוש המוסיקלי שלו התגלה במהרה ושלוש שנים לאחר מכן התחיל לחשוב על מוזיקאי כמקצוע לעתיד.
בסופו של דבר נמאס לו, הוא כל כך השתעמם מהמקום בו גר וכבר לא היה יכול לסבול את העובדה שהוריו בקושי נמצאים בבית, וכשהם כן הם אוכלים ארוחת ערב והולכים לישון.
באחד הימים שאמו חזרה מעבודתה – מאוחר מאוד בלילה – הוא ירד לקומה הראשונה של ביתו ואמר לה שהוא רוצה ללכת לפנימיה, לפנימיה המסוימת הזאת. היא, כמובן, הסכימה. בשלב זה של חייו כבר הבין שלהוריו לא באמת אכפת ממנו ושיעשו כל דבר שיבקש. יומיים לאחר מכן הוא כבר היה בדרכו לשם.
בגלל שהצטרף באמצע השנה, כולם כבר הכירו את כולם והיה לו קשה מוד להתחבר לנערים האחרים בפנימיה. את העובדה המצערת על כספו ביקש מהמנהל/ת לשמור בסוד, ובעצם החליט לפתוח דף חדש.
אחרי בערך שבוע מצא את עצמו כשיחת היום, והפעם לא בצורה שלילית.
משהו להוסיף: שני דברים-
1. ביתו הקודם שכן מול ביתה של אפריל.
2. אשמח אם בשלב מסוים של הסיפור יגלו את זה שהוא… עשיר (אני שונאת את המילה הזאת) והיחס של התלמידים כלפיו ישתנה, אבל לא למשך כל הסיפור.
זה רק בתקווה שבאמצ תחליטי להכניס אותו :)
שם: דור שפר
מראה: שיער חום כהה, עיניים חומות, שזוף, גובה ממוצע.
אופי: חברותי, נחמד, אמיץ, קצת תלותי, לא מדבר יותר מדי על הרגשות שלו אבל הוא מקשיב ויש לו לב טוב. יש לו חוש הומור והוא מסוג הילדים האלה שבסדר עם כולם. הוא לא ממש טוב בלימודים אבל הוא סביר. הוא חסר ביטחון עצמי, אכפת לו מה אומרים עליו, הוא הססן ולא טוב בקבלת החלטות. הוא לא אופטימי ולא פסימי, יש לו גישה מאוד קלילה לחיים והכול זורם אצלו.
רקע משפחתי: ההורים שלו נשואים, יש לו אחות גדולה ואח קטן. החיים שלו נראו לו משעממים מדי אז הוא ביקש מההורים שלו לרשום אותו לפנימייה.
משהו נוסף: הוא אוהב לעשות ספורט ולהיות בחברת אנשים. הוא לא אלים ובכללי די פציפיסט. אין לו דעות קדומות (הוא מסתדר עם כולם בלי קשר לעדה, לדת, למוצא, להעדפה המינית או לכל דבר אחר), הוא היה ילד שעשה הכול בלי לחשוב אז בעבר הוא שבר את רגל ימין, פעמיים את יד שמאל, פרק את הכתף וקרו לו עוד כל מיני תאונות.
הסיפור נשמע ממש מעניין, מחכה להמשך :)
שם: לורין אביב.
מין: נקבה.
מראה: שיער כחול תלתלים, ארוך מאוד (היא צבעה אותו, הצבע המקורי שלו הוא שחור)
עיניים כחולות כהות וקרות, בהירת עור, רזה, גבוהה, בעלת מראה עדין.
אופי: עוקצנית, חייכנית, היא חמודה, טובה בפתירת בעיות, היא אוהבת לעזור,
קצת מתבודדת, שקולה, חכמה, היא מלאת הערכה, ביישנית,
אך במצבים שבהם היא צריכה הרבה ביטחון עצמי היא הופכת לבנאדם שונה לגמרי (לבנאדם מלא ביטחון עצמי ופזיז).
היא חברה ממש טובה, קצת שקטה, היא לא נותנת שידרכו עלייה ושישפילו אותה,
היא מגנה על חבריה, היא מתעצבנת ממש מהר וכשהיא עצבנית עדיף לשמור ממנה מרחק (היא צועקת על כולם, לפעמים בלי סיבה וגם תוקעת מבטים מפחידים בכולם).
היא אוהבת לרוץ ולהסתכן.
רקע: אביה היה מכה אותה ואת אמה, (ללורין יש כמה צלקות בגוף, אבל היא מסתירה אותם).
לורין שמרה זאת בסוד, היא הסתירה את הצלקות שלה ולא הזמינה חברים לביתה בגלל אביה, היא פחדה שהוא ירביץ גם להם.
אמה סבלה מאביה של לורין,
בלילות לורין הייתה שומעת את אביה מכה את אמה מהחדר שלהם.
היא הייתה מכסה את אוזניה בעזרת כריות על מנת לאטום את צעקותיה של אמה ללא הצלחה.
היו לה סיוטים מאביה, וכך גם לאמה.
כשהיא הגיעה לגיל 12 אביה אנס אותה,
היא פחדה לספר זאת לאמה, היא לא רצתה להקשות עלייה.
חודש לאחר שהיא נאנסה, היא חזרה מבית הספר וראתה את אמה שוכבת על הספה ומדממת.
היא רצה לעברה בדאגה, אמה אבדה הרבה דם והגיעה למצב שבוא היא עומדת למות (גוססת – במילים אחרות).
לורין סיפרה לה שאביה אנס אותה,
אמה פערה את עיניה בפליאה, היא אמרה לה ללכת לדוד שלה רן,
ושהוא כבר הטפל בה.
כמובן שהוא שלח אותה לפנימייה הזו…
אני מקווה שהקרע לא יצא קשה מידי.
משהו להוסיף: לאחר שאביה אנס אותה היא החלה לפחד ממגע,
זה אומר שאם מישהו נוגע בה היא נתרעת לא משנה מי.
אבא של ליהי היה פושע ופעם אחת היא הלשינה עליו למשטרה,מאז היא מפחדת שהוא יחזור ויתקוף אותה ואת המשפחה שלה
וואו תודה:)) עד בן אחד ו אני מתחילה
שם: אראל גריין.
מין: זכר.
מראה: שיער שחור מעורבב עם חום כהה מאוד, עיניים ירוקות כזית,
גבוה, רזה.
אופי: הוא קצת שיוצר, הוא מגן על חבריו ועל האנשים שחשובים לו,
הוא בנאדם שאפשר לדבר איתו ולשתף אותו בדברים,
הוא יודע להיות אוזן קשבת.
הוא יודע לשמור סודות, חכם, שנון, חמוד, בעל חוש הומור, הוא אחד כזה שתמיד צוחק עם כולם ומבלה עם כולם.
הוא אוהב להתבלט בחברה, הוא דאגן וחבר טוב.
הוא תמיד יעזור ויהיה איתך כשתצטרך, הוא יכול להיות אדם רגיש,
יש לו קליטה טובה וממש מהירה באנשים, הוא נורא סקרן ואפילו קצת חטטן.
רקע: נולד להורים עניים, הוריו לא יכלו לטפל בו ולכן שלחו אותו לאימוץ כשהוא היה בן שנתיים.
המשפחה שאימצה אותו, הייתה משפחה עשירה מאוד.
הוא לא ידע שהם לא הוריו האמתיים.
כשהוא הגיע לגיל 10 הוא מצא מסמכים שמועידים לכך שהוא מאומץ,
הוא היה די מבולבל ומעט כועס.
הוא הראה להם את המסמכים והוריו הופתעו,
הם יספרו שהם אימצו אותו מכיוון שלא יכלו להוליד ילדים.
אראל שאל אותם על הוריו האמתיים, אך לצערו הרב הוריו לא ידעו עליהם דבר.
אראל התחיל לחקור לגבי הוריו,
הוא גילה שהם שלחו אותו לאימוץ מכיוון שלא היה להם מספיק כסף כדי לטפל בו.
הוא חיפש אותם במשך זמן רב, שנה לפחות,
עד שלבסוף גילה שהם נפטרו ממחלה נורא קשה.
משהו להוסיף: את יכולה לעשות שבהמשך הסיפור הוא יגלה שיש לו אח או אחות? (מה שתחליטי) זה יוסיף הרבה מתח לסיפור.
היי מה קורה עם הסיפור שלך שנקרא 'ילדי האלים' ? כתבת שני פרקים והפסקת
פשוט כתבתי לך דמות ואם את לא ממשיכה או משתמשת בה אז אני רוצה להשתמש בה לסיפור שלי
אני לא חושבת שאני אמשיך אותו אבל תודה על ההתעניינות:)
תודה רבה לכולם^^
מתחילה לכתוב את הפרק הראשון:)))